עיריית ת"א בודקת הגשת תביעה על רקע עיסקה בין חלמיש לבין חוטר-ישי ואפל

מדובר בעיסקה בה התקשרה פפו עם חלמיש לרכישת מגרשים בכפר שלם, לצורך בנייה עליהם, לאחר פינויים. לדעת בן-ארי, "אי אפשר להשתחרר מן הרושם כי לכאורה התנהלו העניינים בקשר למכרז שבנדון באופן בלתי תקין לחלוטין, ויש צורך בעוד זמן ובדיקות על מנת לגבש מסקנה סופית באשר לאופן הטיפול בפרשה".

מדובר במכרז שפירסמה חלמיש לרכישת זכויות בנייה בכפר שלם בשנת 1991. עלפי מימצאי מבקרת העירייה, חיה הורוביץ, נפלו פגמים שונים במכרז ובהליכים המוקדמים לפירסומו.

בסוף 1992 החליט דירקטוריון חלמיש להקפיא את המשך הטיפול במכרז, וזאת לאור עמדת משרד השיכון אשר שקל מחדש את פעילותו בכפר שלם. בעקבות זאת, הגישה פפו תביעה נגד חלמיש, בה ביקשה להמשיך בהליכי המכרז ולקבוע שהיא הזוכה.

בסופו של דבר התקשרה חלמיש עם פפו, אך הביקורת מצאה, כי בהסכם נוסחו סעיפים שונים לטובת פפו, בניגוד לכתוב במכרז. כך למשל, על-פי ההסכם עם פפו, החברה שומרת לעצמו את הזכות לטענת פגם נסתר, בעוד לפי המכרז היא מנועה מלהעלות טענה של פגמים. כמו כן, על-פי המכרז היטל ההשבחה יחול על הבונה, בעוד לפי ההסכם הוא יחול על חלמיש.

על-פי ההסכם חלמיש אחראית על פינוי התושבים, התקופה להוצאת היתר בנייה הוארכה מ-3 ל-9 חודשים, וכן סוכם, כי במקרה של עיכוב בבנייה של למעלה מ-10 חודשים כתוצאה ממיגבלת בנייה, תוחזר התמורה לפפו בצירוף ריבית והצמדה וכל הוצאותיה. הביקורת מצאה גם, כי ניתנו לפפו הטבות שונות לעומת חברת אשדר, שגם איתה התקשרה חלמיש.

לאחר שנחתם ההסכם בין פפו לחלמיש, נחתם הסכם בין פפו לבין חברת פסגת ברבור, לפיו רוכשת פפו מחלמיש את הזכויות בנאמנות, עבור פסגת ברבור. העברת הזכויות לפסגת ברבור לא אושרה בדירקטוריון חלמיש, והחברה נוסדה רק ב-1994. המכרז דרש שהמציע יהיה קבלן מורשה, הרשום בספר הקבלנים, אך הן פפו והן פסגת ברבור אינן רשומות בספר הקבלנים.

בעקבות הביקורת, ביקש הדירקטוריון חוות דעת מהיועץ המשפטי של חלמיש, עו"ד יורם זמיר. הלה קבע, כי נושאי המישרה בחלמיש גרמו להתקשרותה בעיסקה בלתי כדאית שהסבה נזק כספי לחברה בשרשרת של פעולות בלתי זהירות, המלמדות על קיומה הלכאורי של עילת תביעה נגד נושאי מישרה בגין הפרת חובות הזהירות והמיומנות.

עם זאת ציין זמיר, כי צפויים לדעתו קשיים משמעותיים בניהול התביעה ובשכנוע בית המשפט בכך שנושאי המישרה פעלו באופן שמהווה הפרה של חובות הזהירות והאמון שהם חבו כלפי חלמיש באותם ימים, בפרט לאור חלוף הזמן, והדבר עשוי להעמיד מחסום של התיישנות ביחס לחלק לא מבוטל מעילות התביעה.

בעקבות זאת פנה הדירקטוריון לקבל חוות דעת מעוה"ד גבי מויאל וחיים וינטרוב. אלה מצאו, כי מרבית ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון החברה במועד קבלתן, לא חרגו ממיתחם הסבירות. עוד ציינו, כי הממצאים מקשים על יצירת תשתית ראייתית הנדרשת אפילו במשפט אזרחי אפשרי נגד המנכ"ל והדירקטורים בטענה להתרשלות שגרמה נזק לחברה.

העירייה מצידה העבירה את הנושא לבדיקת משרד רו"ח ברלב, העוסק בחשבונאות חקירתית. יצויין, כי הנושא כולו נבדק בעבר במשטרה, בעקבות פנייתו של יו"ר דירקטוריון חלמיש דאז, עו"ד יוסי שפרלינג, אך התיק נסגר מהעדר ראיות. כעת מבקש בן- ארי לבדוק אם יש מקום להגשת תביעה אזרחית נגד נושאי המשרה דאז בחלמיש.

(ראו גם "עיתונים בארץ", עמ' 30).