אל תמחאו כפיים

שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, לוקח לידיו את הקו-אופ; הנה ההוכחה שאופיה של פקודת האגודות השיתופיות נותן לאיש פוליטי כוח בלתי סביר

סוף-סוף זה קורה: שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, לוקח לידיו את הקו-אופ, והוא זה שיקבע מה יהיו זכויות בעלי המניות, החיים ויורשיהם, כמה דיבידנד ישולם, ואיך ייערכו הבחירות למוסדות האגודה.

על-פי פקודת האגודות השיתופיות, יש לשר העבודה סמכויות נרחבות עוד יותר מאשר לרשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן. לרשם האגודות יש חבילת סמכויות נרחבת, כולל חקירה, בוררות, אכיפה וענישה, שהיא חבילת סמכויות מנדטורית. אבל, בסופו של דבר, שר העבודה הוא החותם על התקנות.

אפילו אם בניזרי יעשה את הדבר הנכון, המילים אינן נאמרות כאן תוך מחיאות כפיים או הסכמה. להיפך. מה שעושה בניזרי הוא הביטוי העליון לטענה, שאופיה של פקודת האגודות השיתופיות נותן לאיש פוליטי כוח בלתי סביר.

לגופו של עניין, בשאלת שווי המניה בקו-אופ, דומה שאין היום יותר מחלוקת, שיש לשערך את הערך הריאלי של המניה. זמן רב הושחת לריק סביב שאלה זו, משום שרשם האגודות השתהה, ולא אמר את הדבר המתבקש: אם בקואופרציה התחבורתית כבר הוכרע מזמן, בשורה ארוכה של פסקי דין בביהמ"ש העליון, ששווי המניה הוא ריאלי - מדוע הדבר נסחב כל-כך הרבה שנים בקואופרציה הצרכנית? ברמה האנושית הבסיסית, הזמן המבוזבז רק גרם לכך, שמספר היורשים עולה מיום ליום.

צחוק גדול עשה הגורל עם המוסד הקרוי רשם האגודות השיתופיות. ראשית, צריך לשים לב לכך, שרשם החברות מצוי במשרד המשפטים, ואילו רשם האגודות השיתופיות פועל במשרד העבודה - ושניהם תאגידים כלכליים. כלומר, על רשם האגודות אין פיקוח ישיר של הסמכויות המקצועיות העליונות, דהיינו פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. הפיקוח הזה מגיע תמיד מאוחר מדי, כאשר מוגשת עתירה נגד רשם האגודות, ורק אז הוא צריך לפנות למשרד המשפטים כדי לקבל הגנה נגד העתירה. התהליך הזה הוא מתכון לצרות.

רשם האגודות מצוי במשרד העבודה מסיבה פשוטה אחת: המפא"יניקים הראשונים החליטו לשמר את שליטתם על הסקטור הקואופרטיבי במדינה מחוץ לסמכויות משרד המשפטים, והיה להם גם נוח לשמר את הפקודה המנדטורית, על הסמכויות הדרקוניות שבה. היסטורית, תמיד שלט במשרד זה שר מטעם אחדות העבודה, כדי לפקוח עין על המתרחש בתאגידים הקואופרטיביים ועל ההתיישבות הקיבוצית והמושבית. בהערת אגב יש לומר, שזה היה מצב של ניגוד עניינים מובנה - כי מי שדואג לתנובה ולשימור מונופול שיווק התוצרת החקלאית שאין לו אח ורע בעולם המערבי, בהכרח פועל נגד האינטרס של יצרני התוצרת החקלאית.

צחוק הגורל הוא, שדווקא כאשר החל תהליך ההתמוטטות הגדול בשני הסקטורים הללו, התרחש המהפך הפוליטי והמפא"ניקים הפסידו את משרד העבודה. בשנים האחרונות שולטת דווקא ש"ס במשרד זה - ומה לש"ס ולתאגידים הקואופרטיביים, ולתהליך הקשה שעובר על ההתיישבות הקואופרטיבית?

רשם האגודות הנוכחי, עו"ד אורי זליגמן, מחזיק בתפקידו 13 שנים. אפשר לומר, ש-13 שנים בתפקיד זו סיבה אוטומטית לשחרר אדם מתפקיד בעל עוצמה כזו. אפשר גם לבחון עד כמה פעל זליגמן על מנת להתמודד עם התהליכים הכואבים שעברו על הסקטור הקואופרטיבי, תהליכים שכבר היו על פני השטח כאשר נכנס לתפקידו. צריך לגייס את כל האנדרסטייטמנט שבעולם כדי לומר, שעל פניו אין רואים סימנים של הצלחה, ולכן הגיע הזמן לרענן את התפקיד ולהשתחרר מזליגמן.

בכל מקרה, את רשם האגודות השיתופיות צריך להוציא ממשרד העבודה, ולהעביר אותו למשרד המשפטים, לצד רשם החברות.