מגמה חדשה: בניית משכנות פאר לחנויות הדגל למותגי יוקרה

מותג Prada, למשל, בונה כעת חנות ענק בשטח של 23 אלף רגל רבועה ברובע סוהו, החמישית של המותג במנהטן.

החנות של פרדה בסוהו היא חלק מפריסה של חנויות דגל (שיקראו epicenters) מסביב לעולם, ויקדימו גיוס הון בשווי של 1.5 מיליארד דולר בבורסה של מילנו.

המהלך הזה ודומים לו מגיעים לאחר גל קודם של ארמונות מעצבים שקרס. במיוחד חנות הדגל של טומי הילפהייגר ברודיאו דרייב בבוורלי הילס, שהוקמה בעלות של 30 מיליון דולר, אך נסגרה בשנה שעברה לאחר שלא נמצאה הצדקה כלכלית להפעלתה.

הטרנד הזה של חנויות דגל נוסד למעשה ב-1986 על ידי ראלף לורן, שמיקם את משכן הפאר שלו בבניין בן חמש קומות במדיסון אווניו.

בסתיו האחרון החליטו גם בבית האופנה גוצ'י להקים להם ארמון בן חמש קומות (שכלל קודם לכן רק 3 קומות). עוד מותג יוקרתי, הרמס השקיע 20 מיליון דולר. בשיפוץ מבנה קיים בשכנות.

המגמה הזו אומצה גם מחוץ לניו יורק, כשאיב סאן לורן שילם 75 מיליון דולר עבור חנות גדולה בוויאה מונטה נפוליאון במילנו. ג'ורג'יו ארמני הזדרז בתגובה לרכוש רצף חנויות סמוכות בעלות של 73 מיליון דולר, ומיקם שם את חנות הדגל שלו.

את השיא עשוי לקבוע מותג התיקים לואי ווטון, שהשקיע 200 מיליון דולר ברכישת בניין בן 11 קומות במנהטן. החנות הגדולה ביותר של לואי ווטון, אגב, משתרעת על פני 9,300 רגל רבועה.

בחברת האם LVMH טוענים כמובן כי המהלך הזה מוצדק, וכי רק חלק מהבניין יוקדש לחנות. החברה, אגב, רשמה בשנה שעברה הכנסות בסך של 11 מיליארד דולר.

כל הפעילות הזו לא נעלמה מעיניהם של בעלי נכסים באזורים נחשקים במנהטן. מעצבים ומותגי יוקרה נוספים ממשיכים לנהור למנהטן ותעריפי השכירות כמובן נוסקים לשמיים.

על פי הערכות, התעריפים התייקרו פי שלושה בשנים האחרונות, ועלות שכירות של חנות גדולה עשוי להגיע למיליון דולר בשנה.

האם המהלכים הללו כדאיים כלכלית? פרשנים גורסים שאסור שעלות ההשכרה תחרוג מ-10% מהמכירות, לפני חישובי שכר והוצאות קבועות נוספות.