בטבע, צהוב ושחור הם צבעים שלא ניתן לטעות בהם. בין אם זו צרעה ובין אם נמר,
המסר ברור וחד - "לא כדאי להתעסק". צהוב ושחור הם צבעי כרזות הענק שמכסות,
החל מהשבוע שעבר, את שדרות ירושלים ביפו: "יפו אומרת לא לרכבת עילית" ו-"כן
לרכבת תחתית - לא לרכבת עילית".
על הכרזות חתום "צוות שדרות ירושלים". בירור קצר, אצל מניפי הכרזות, ישלח אתכם
ישירות אל מוני מ"גלידה קוזו", שמציב את התנאי האולטימטיבי למעבר רכבת בשדרה:
"על גופתי".
הרושם הכללי, המתקבל משיחה עם סוחרים בשדרות ירושלים אודות פרוייקט הרכבת העילית,
המתוכננת לעבור בסמיכות לעסקיהם, הוא אפוקליפטי. מאז מהומות אוקטובר, חוברים
להם המיתון והחשד, המאפיין את המצב הביטחוני, ומתבטאים בירידה מסיבית בהיקף
הפעילות העסקית של עסקים אלה. עתה, התחושה היא, שסגירת הרחוב לתנועת כלי רכב
והקמת מסילת רכבת עליו יהוו מכת מוות לעסקים הקטנים. נתח נכבד מהפעילות העסקית
בשדרות ירושלים מושתת על לקוחות הבאים מחוץ ליפו. והסוחרים מזהים את כמות העבודה
עם כמות הרכבים החונים בצדי השדרה.
המטרה לחיצי הביקורת של הסוחרים היא נת"ע (נתיבי תחבורה עתידיים) - חברה ממשלתית,
העוסקת בהקמת מערכי הסעה המוניים. על פי התוכנית, שהגישה החברה ושאושרה בוועדה
המקומית לתכנון ולבניה, תעבור הרכבת המיועדת להולכת אנשים מבת ים, דרך תל אביב
עד פתח תקווה, בנתיב הנסיעה המזרחי של שדרות ירושלים. הרכבת תהיה תת קרקעית
בתל אביב, אך בקטע הדרך של יפו, היא תעלה אל פני הקרקע.
צבי לשם, מנכ"ל נת"ע, מסביר כי מדובר ברכבת קלה, דבר "המקובל היום בכל אירופה,
ולמעשה בכל מקום בעולם". האורך המקסימלי שלה יהיה 70 מטר, והתדירות בשעות השיא
- רכבת אחת לשלוש דקות. צור שיזף, עיתונאי, תושב יפו ופעיל בעמותת "יפו יפת
ימים", מתנגד נחרצות להקמת הרכבת בתוכנית הקיימת: "הם מדברים בנת"ע על רכבת
קלה, אלא שזה לא מה שמתוכנן. 70 מטר אחת לשלוש דקות - זו לא רכבת קלה באמת".
עולש קיי, ארכיטקט ופעיל בעמותה אף הוא, מחדד: "בכל הקשור לנת"ע, יש לתושבים
הרגשה של חוסר אמון". לדברי קיי, בנת"ע לא מציגים את התמונה השלמה, בעיקר משום
שעדיין אין להם אותה. עדיין לא ברור מהן הרכבות, מה שיטת הפעלתן ומה השפעתן
על נושאים כמו איכות הסביבה, קישור למערכת ההסעים הכללית ועוד. קיי מבטא גם
את עמדת הסוחרים בקובעו: "אנחנו בעד מערכת היסעים המונית, אבל אנחנו לא מבינים
למה צריך להרוס לנו את השדרה".
דרור אמיר, סמנכ"ל תשתיות במשלמה ליפו, זרוע של עיריית תל אביב, האחראית על
הטיפול המוניציפלי ביפו, מצטרף לחששות התושבים: "אנחנו חלק מעיריית תל אביב,
ורואים את עצמנו מחוייבים להסכמות שבין ראש העיר ובין נת"ע. אולם גם אותנו
מטרידה העובדה, שהרכבת תהיה ארוכה ותעבור בתדירות גבוהה". בנת"ע טוענים, אגב,
כי ניתן יהיה תפעולית בשעות שאינן שעות השיא לקצר את הרכבת ל-35 מטר, ולהפחית
את התדירות. לדעת צבי לשם, המצב רק ישפר את השדרה. "היום אתה צריך לחצות את
הכביש כשמסביבך 15 אוטובוסים ועוד מכוניות פרטיות, זה מאפשר מעבר?"
הסוחרים לא מתנחמים באפשרות לקיצור הרכבת, ותובעים שהיא תהיה תת קרקעית. הטענה
הבסיסית היא, שהרכבת אינה מיועדת ליפו ותושביה. היא מיועדת לשנע אנשים מבת
ים לתל אביב ובחזרה, ולמה להרוס את המסחר הזעיר, המאפיין את השדרה, עבור מערך
היסעים זה?
צבי לשם מבטל את טענות הסוחרים: "אנחנו רק מתחשבים בתושבים ובסוחרים, ועושים
לטובתם הם. הם מתנגדים, כי הם לא מכירים את מערכת השיקולים". הוא אף מגדיל
עשות ומסביר, כי "להתנגדות יכולות להיות שלוש סיבות - אי ידיעה, חשש מהלא נודע
או רצון לקבל פיצויים". לשם משרטט עתיד ורוד לשדרה: "בכל מקום בעולם, שבו עוברות
רכבות קלות, קיימת התפתחות של איזורי מסחר. אנחנו נפתח את השדרה, נפחית את
זיהום האוויר". לטענתו, קיומה של רכבת עילית ימשוך אנשים ליפו ויהווה תמריץ
לשפץ ולשמר את השדרה המוזנחת והמזוהמת. "יהיו פינות מוצלות לשבת בהן, בתי קפה
שיוציאו שולחנות אל השדרה ועסקים יוקרתיים שיפרחו". דרור אמיר הרבה יותר זהיר:
"מבחינת המסחר, יש היבטים שעשויים להיפגע, כמו פריקה וטעינה. יחד עם זאת, לא
נבדקה עדיין ההשלכה האמיתית של הרכבת על העסקים שבשדרה. אותנו מטרידים יותר
ההיבטים התחבורתיים".
לטענת לשם, התוכנית כוללת פיתרון לבעיות התחבורה. לדבריו, תוסט התנועה צפונה
לדרך שלבים, המהווה המשך לכביש המהיר המוביל מראשל"צ דרך חולון ובת ים עד למבואות
יפו. עולש קיי קצת יותר סקפטי: "רח' שלבים ממשיך עוד 400 מטר, ומתנקז למסלול
תנועה אחד. איך אפשר יהיה להעביר בו את התנועה?" לשם מצידו מתגאה בעובדה, שהוועדה
המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את התוכנית. סגן ראש העיר וחבר הוועדה המקומית
לתכנון ובניה מיכאל רועה חולק על הפרשנות הזו: "הוועדה לא אישרה את התוכנית.
זו דמגוגיה. הוועדה הורתה להגיש הצעות לשני תחליפים, רכבת עילית ורכבת תחתית.
מתחילת הדרך אני טוען, שהרכבת לא יכולה לעבור למעלה. התוכנית תשבש את כל מסלולי
הנסיעה, ולא תאפשר קיום חיי מסחר תקינים. לקוחות לא יוכלו להגיע ולא תהיה כל
אפשרות לבצע פריקה וטעינה של סחורות".
הוויכוח אודות תוואי המעבר של הרכבת בשדרות ירושלים הוא מודל מוקטן של הדילמה
הכללית לגבי המודל הראוי לרכבת כולה. בוויכוח הזה היו נת"ע ועיריית תל אביב
התומכים העיקריים ברכבת תחתית, בעוד משרדי האוצר והתחבורה התעקשו על בניית
רכבת קלה, שתעבור מעל פני הקרקע. בסופו של דבר אושרה התוכנית, לפיה בתחומי
תל אביב תעבור הרכבת במנהרות, ובהגיעה ליפו - תעלה על פני הקרקע. לדברי צור
שיזף, מדובר בנסיון לחסוך כסף על חשבון יפו ופיתוחה. מיכאל רועה מסכים לדברים,
ומאשר שמדובר בכניעה לדרישות תקציביות של האוצר: "זה תמיד ככה. מזהים אוכלוסיה
חלשה ועל חשבונה חוסכים".
עולש קיי מוטרד מהניסיון של נת"ע לתאר את הרכבת העילית כעדיפה על זו התחתית:
"אני לא מכיר עיר מערבית אחת, שכאשר יש לה את האופציה, היא לא בונה רכבת מתחת
לאדמה". צבי לשם חולק על הדברים. לדעתו, היתרון היחידי לרכבת תחתית, הוא בכמות
האנשים שהיא מסיעה: במרכז תל אביב קיים עומס גדול יותר ולכן הכרחי לבנות שם
רכבת תחתית, בשדרות ירושלים רכבת עילית אמורה להספיק לפי הצפי, גם לעומסים
שיהיו אחרי שנת 2020". לדברי לשם, אם יהיה צורך, ניתן יהיה לחפור בעתיד מנהרות
ולהעביר את הרכבת מלמטה, אולם כיום אין בכך צורך. "זה לטובת השדרה, שהרכבת
עוברת מלמעלה. את מי מעניין צינור תת קרקעי שעובר מבת ים לתל אביב? רכבת עילית
זה מעניין. רואים את הבתים, את החנויות, זה יהפוך את יפו לאטרקציה תיירותית
ומסחרית".
מיכאל רועה מתרעם: "זה הכל תירוצים של לשם, כדי להסביר את הכישלון התכנוני
של נת"ע. התיירות תגיע ליפו בגלל מה שאנחנו עושים בסביבה, ולא על ידי הרס שדרות
ירושלים". גם לשם מודה, בסופו של דבר, כי עיקר השאלה מתרכז בעלויות. הוא מסרב
לנקוב בסכומים, אבל מעריך שמדובר במאות מיליוני דולרים. רועה: "זה קשקוש. חפירה
של קילומטר עולה 40 מיליון דולר. אנחנו מדברים על חפירת שני קילומטרים נוספים".
בראיון ל"גלובס" בינואר 1999, נימק לשם את תמיכת נת"ע בפיתרון של רכבת תחתית:
"לא בונים מערכת, שכבר בשנת פעילותה הראשונה היא עובדת ברמה שהיא יותר משיא
היכולת שלה. עוד חסרונות לרכבת הקלה: המהירות יותר נמוכה ועשויה לא להניע נוסעים
לעזוב את הרכב הפרטי, והרכבת גם תופסת נתח רציני על הכביש, על חשבון תנועת
הרכב הפרטי". לשם הוסיף בשעתו, כי "גם הפרשי המחיר לא מהותיים". הדברים נאמרו
אז לגבי הפרוייקט כולו. משהוחלט, כי בתל אביב תעבור הרכבת מתחת לקרקע, כנראה
שדווקא ביחס לקילומטרים הבודדים בהם תעבור הרכבת ביפו הופך ההבדל למהותי. לשם:
"אתה מכיר איזשהו פרויקט של תשתיות - ואני מתכוון לגשרים, כבישים או כל פרוייקט
תשתית - שהיקפו מאות מיליוני דולרים? האזרח צריך לשלם על זה". צור שיזף מוחה
על טיעון זה: "בנת"ע נותנים לנו נימוקים ברמה הלאומית - למה שאזרח בקריית שמונה
ישלם על רכבת ביפו? כשמתחילים בנימוקים מסוג זה, המשמעות היא שלא אכפת להם
מהאזרח הקטן ומצרכיו".
שיזף מסכים, כי יפו היא בעלת פוטנציאל תיירותי, אך לטענתו יש להפריד בין מערכת
היסעים פנימית, שעשויה להתבסס על חשמלית, שתעבור במסלול מעגלי ביפו, לבין הרכבת
שצריכה לעבור מתחת לפני הקרקע: "את הדברים האלה התחלתי לומר עוד לפני שנה".
לשם מתעקש על כך, שרכבת עילית תביא לפריחה ביפו: "אני מוכן לקנות כל חנות היום
בשדרות ירושלים, משום שאני יודע שהמחיר יעלה. תבדוק מה קרה בתוואים של רכבות
קלות באירופה כולה. למה לרוץ לאירופה? תבדוק מה קורה במדרחוב נחלת בנימין,
איך העסקים פורחים". אלא שבנחלת בנימין לא עוברת רכבת, ומכל מקום רבים מהעסקים
שם נסגרו ופינו את מקומם לעסקים מסוג אחר.
לשם טוען, כי רכבת עילית תאפשר ליותר אנשים לבוא וליהנות מהפעילות המסחרית
שבשדרה. אבי לוי, בעל חנות ירקות, חולק עליו: "אנשים באים לפה לקנות במעדניות,
באיטליזים, בחנויות מזון וירקות. הם לא ייסחבו עם סלים ברכבת. הם רוצים לבוא
עם האוטו, להעמיס את הסחורה ולהגיע הביתה". דני אזולאי, בעל בית מסחר למזון,
מסכם: "אם הם רוצים לעשות כאן רכבת, עדיף שיוציאו לנו צווי סגירה, נסגור את
החנויות ונלך הביתה". מיכאל רועה מסכים עם הסוחרים: "ביצוע התוכנית של נת"ע
זה למעשה לחסל את יפו".
אז מה יהיה? צבי לשם אופטימי: "הרכבת תיסע וכולם יברכו על כך". מיכאל רועה:
"התוכנית הנוכחית לא תוכל להתבצע. לא פיסית ולא פוליטית". דרור אמיר: "אנחנו
מעדיפים רכבת תחתית, ובזה אנחנו מבטאים את עמדת העיריה. השאיפה היא לפשרה,
רכבת תהיה תחתית לאורך החלק ההיסטורי - מסחרי של שדרות ירושלים ותעלה אל פני
הקרקע בצומת רח' הבעל שם טוב, לקראת היציאה לבת ים". והסוחרים? כנראה שכמו
שאמר מוני מגלידה קוזו - על גופותיהם. מבחינה מסחרית, זה נשמע כתיאור מדוייק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
