הוכרז רשמית על ביטול חיל הנשים

לדברי יוגב, התמורות המשמעותיות בצבא, שפתחו בפני החיילות מגוון אפשרויות והזדמנות להשתלב בכל חילות צה"ל, הביאו לכך שאין עוד צורך בחיל נפרד לנשים.

מטרת המהלך, על פי יוגב, היא להביא לכך שהמפקדים יהיו בעלי אחריות מלאה לחיילות, בדומה לאחריותם לחיילים. יוגב אמרה, שהיא מקווה להתייחסות עניינית לנשים ולצמצום הפערים המקצועיים בין נשים לגברים. הגוף החדש שתעמוד בראשו ייעץ, יתווה מדיניות ויקיים בקרה על שילוב הנשים בצה"ל.

תא"ל יוגב סיפרה, כי נשים משתלבות כיום בכל יחידות הצבא, גם ביחידות לוחמות, אך עדיין יש מספר תפקידים הסגורים בפני נשים ביחידות הדת, בחטיבות החי"ר ובסיירות העילית. לדבריה, היה ניסיון לשלב בנות ביחידת החילוץ של צה"ל, והתברר כי יש היבטים גופניים שאינם מאפשרים שילוב של בנות ביחידות חי"ר, אולם הנשים משתלבות בתפקידים שבהם הן מפעילות מכשירי לחימה.

לדברי יוגב, לחלק מהבנות שהשתלבו ביחידת נ"מ נגרם נזק במהלך המסעות, ונמצאו אצלן כ-30% יותר שברי מאמץ מאלה שנמצאו אצל חיילים. יוגב אמרה, כי צה"ל מעודד השתלבות חיילות במקצועות רבים שהיו סגורים בפניהן - למשל, בחיל המודיעין וביחידות המחשבים, ויש בנות המשרתות כיום גם כטבחיות וכנהגות מלגזה.

בעניין התנגדות חיילי ישיבות ההסדר לשיבוץ בנות ביחידות קרביות, אמרה יוגב, כי מתקיים דיאלוג עם הסקטור הדתי במטרה להגיע לפשרה שתתחשב ברגשות הדתיים ותאפשר את המשך שילוב הבנות בצה"ל. "זה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני", אמרה.

חיל הנשים הוקם עם קום המדינה, לפני 53 שנה, על ידי סוריקה ברוורמן ושושנה גרשונוביץ'. השתיים נקראו במאי 1948 ללשכתו של יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל. ברוורמן היתה חיילת בפלמ"ח, וגרשונוביץ' שירתה בחיל הנשים הבריטי.

דורי ביקש מהן להקים חיל נשים לאור החלטת ועדה שדנה בעניין. בריאיון שנתנו בשנת 1986 הן סיפרו, כי יצאו ממשרדו מבולבלות לחלוטין ולא היה להן מושג מה לעשות. הן פנו לבבה אידלסון, והיא נתנה להם משרד בתל אביב.

שתי הנשים התיישבו וכתבו מכתבים ל-30 נשים, שהפכו מאוחר יותר ל-30 המפקדות הראשונות בצה"ל. לאחר מכן החליט דוד בן-גוריון למנות את מינה בן-צבי מהפלמ"ח לעמוד בראש חיל הנשים, שיצא לדרך.