בית המשפט לעניינים מינהליים הוגשה השבוע עתירה, המבקשת לבטל את הזהות בתעריפי הארנונה בירושלים בין התעריף של מחסנים והתעריף של משרדים, שירותים ומסחר.
לטענת העותרים, התעריף בו מחויבים מחסנים תת קרקעיים בעיר זהה לתעריף החל על משרדים וחנויות, מצב הלוקה בחוסר סבירות קיצונית, ועל כן, לטענתם, ההחלטה הנ"ל בטלה. את העתירה הגישו חברת שוקניון, אגריפס ניהול ואחזקה, חברת א. אהרונסון ועו"ד יוסף ריכטר. אהרונסון וריכטר יחד עם חברה נוספת הם הבעלים של שוקניון, פרט לחלקים שכבר נמכרו.
לטענת העותרים, עד שנת 1985 קבעה העירייה תעריפי ארנונה שונים, תוך הפרדה בין השטח המצוי מעל לקרקע לבין שטח המצוי כולו במרתף. שטחי המרתף חויבו בארנונה נמוכה ב-60% מהתעריף לשטחים מעל לקרקע. בשנת 2001 התקבלה במועצת העיר החלטה המעלה את התעריף למחסנים במרתף למחיר משרדים שירותים ומסחר, המגיע ל-243 שקל למ"ר.
העותרים טוענים, כי מחירי השכירות למחסנים מהסוג המוצע בשוקניון אינן עולים על 6 דולר למ"ר, כאשר הארנונה הנדרשת היא 5 דולר למ"ר לחודש. לטענת חברת שוקניון, היא איננה מצליחה להשכיר את השטחים האמורים בשל הארנונה הגבוהה המוטלת עליהם, ואשר ייחודית אך ורק לעיריית ירושלים. את העתירה הגיש עו"ד יעקב פינק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.