"ארוחת הערב השנתית" של עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, מטפלת בתיקים מתוקשרים. רשימה חלקית: היא ייצגה את רקדנית הבטן שהתלוננה נגד שגריר מצרים בישראל לשעבר, מוחמד בסיוני, כי תקף אותה מינית; היא מייצגת את אחת ממשפחות החיילים הישראליים שנעשה בהם לינץ' ברמאללה, בתביעת ענק בגובה 64 מיליון שקל, כנגד הרשות הפלשתינית; בעקבות התביעה הזו, היא ייצגה גם את ילדי כפר דרום, שנפגעו בפיגוע האוטובוס, בתביעה נגד הרשות בגובה 100 מיליון שקל; היא ייצגה את סמואל שייניביין, בחור ישראלי שחי בארה"ב והורשע ברצח, וארה"ב ביקשה כי ירצה את עונשו שם. בסופו של דבר הוחלט כי ירצה את עונשו בישראל. דרשן-לייטנר ייצגה אותו בתחילת ההליכים, ובהמשך הוא יוצג בידי עו"ד דוד ליבאי; כן ייצגה את החייל דניאל וייץ, החשוד ברצח בקנדה, שהוסגר לשם לצורך קיום משפט נגדו.

באחרונה, קיבלו כ-60 עיתונאים, הזמנה מדרשן-לייטנר ל":ארוחת הערב השנתית" שעורך משרדה, ואשר תוקדש הפעם, כך נכתב בהזמנה, ל"חופש העיתונות בישראל". ארוחת הערב צפויה להתקיים במסעדת "כנען" במלון שרתון, וכוללת סושי בר (כשר), וארוחת ערב. ההזמנה לעיתונאים ובני זוגם.

- עו"ד דרשן-לייטנר, מה זאת אומרת "ארוחת הערב השנתית"? מי למשל, הוזמנו בשנה שעברה?

"בדרך כלל זה לקליינטים. אני עושה כל שנה ארוחה לקלייינטים מהמשרד. הפעם חשבתי לעשות את זה לעיתונאים".

- למה?

"היו לי הרבה מקרים שהזדקקתי לעיתונות כדי להביא אותם לידיעת הציבור, בשביל לנחול ניצחון כזה או אחר. בתיק בסיוני, למשל, הוטל צו איסור פירסום, לאחר שכבר הכל פורסם, ואף עורך לא הסכים להגיש בקשה להסיר את איסור הפירסום.

"מאחר שאני רואה שמשפט ותקשורת הולכים יד ביד והיום זה הופך להיות מודרני ולגיטימי להשתמש בכלי התקשורת להצגת טענות משפטיות, כמו שהתקשורת משתמשת מצידה בבית המשפט, חשבתי שראוי היום לגוון ולעשות את זה לעיתונאים".

- זה בסדר, אבל למה צריך ארוחת ערב בשביל זה?

"אני לא מתכוונת להביא נואמים. יהיו שם עיתונים שבעבר שלהם נתקלו בעניינים שקשורים לחופש העיתונות כמו רונן ברגמן, ויעקב אחי מאיר, שיהיה להם בהחלט לתרום לשיח הזה. זה מאוד מעניין לשמוע גם את הצד השני, מתי והיכן הם נוקטים עמדה בנושא. האם זה חופש מוחלט או שכל אחד לפי דיעותיו או האינרטסים שלו. זה דיון מאוד לגיטימי".

- וזה לא גימיק שיווקי?

"תודה לאל, איני זקוקה לגימיקים בשביל להופיע בכלי התקשורת. בשנים האחרונות התראיינתי הרבה מאוד בנושאים של תיקים שאני עובדת עליהם ובכוונה לא הזמנתי לערב הזה אף עיתונאי מטורי הרכילות. בשום פנים ואופן אני לא רוצה לשוות לזה מעמד של ערב בידור או ערב הנאה, או סטטוס שיווקי. התקשורת, אם תרצה לכתוב על התיקים שהמשרד מטפל עליהם, היא תכתוב עליהם גם ללא הערב הזה".

- ואת לא חושבת שיש טעם לפגם בארוחת ערב?

"ממש לא. אני חושבת שזה דבר מאוד מיוחד ואני חושבת שמשרדים אחרים יתחילו גם לפעול בכיוון הזה".

- ואם זה דיון כל כך מקצועי, למה הזמנה זוגית?

"אני לא יודעת מה הקשרים החברתיים בין העיתונאים השונים. יכול להיות שאנשים, בגלל שהם לא מכירים אף אחד, יהססו מלהגיע. ככה אתה נותן להם הרגשה טובה. זו ארוחת ערב אחרי הכל".