יומו של ההרבה

הפגרה הלוהטת שעברה על הכדורגל הישראלי חשפה את התוכנית בשיא האיוולת: תארו לכם את "מבט" או את "המהדורה המרכזית" יוצאות לפגרת קיץ, במיוחד בתקופה כזו (במחשבה שנייה, יכול להיות שעלינו פה על משהו). כל הביקורת הזו, המוצדקת ברובה, לא באה אלא כדי להמחיש עד כמה זקוקים חובבי הספורט בארץ לתוכנית כמו "חדשות הספורט" במיטבה, כמו למשל המהדורה ששודרה אתמול.

בניגוד לימי שיגרה שבהם מצווים אנשי מערכת "חדשות הספורט" ללקט כל הגיג של עסקן מזדמן, סיפק סוף השבוע האחרון כל-כך הרבה אייטמים ראויים לשידור, עד כי נדמה שהחליטו שם שחבל לוותר אפילו על מקצתם, ומשכו את המהדורה כדי כפליים מאורכה המקורי.

כך קיבלנו 62 דקות של חדשות דחוסות: בית"ר ירושלים במסדרונות בית המשפט, נבחרת הכדורגל חוזרת מבוסניה, נבחרת הכדורסל מתאוששת מפתיחה צולעת של אליפות אירופה, ערב משחקים במוקדמות המונדיאל, ובראשם הנצחון המדהים של האנגלים בגרמניה. ואם לא די בכך, הרי שאליפות ארה"ב בטניס מתקדמת לה וב-WNBA יש אלופה חדשה. ממש יומו של ההרבה.

לזכות "חדשות הספורט" ייאמר, שכל אחד מהאייטמים הללו קיבל טיפול ההולם את חשיבותו: לביאור היבטיה המשפטיים של פרשת בית"ר ירושלים הובא לאולפן עו"ד יהודה רסלר, שלא חסך בביקורת על החלטת בית המשפט. לכתבה על משחק הכדורגל בבוסניה נוסף ראיון עם המאמן נילסן, שנחתם בפרשנות מפי שגיא כהן, שמוכיח כי בכל פעם בה הוא מדבר על האקלים הסוציאלי-תרבותי של הכדורגל, הצופה יוצא נשכר.

את אליפות אירופה בכדורסל פירשן צביקה שרף, ואת הפנינה של המישדר (האמת, כבר התרגלנו) סיפק אבי מלר, בפרשנותו רחבת היריעה ועמוקת המבט. תענוג אמיתי, במיוחד לכל אנגלופיל, המעדיף כדורגל מסורתי שמתפרץ פעם ב-35 שנים, על פני הטקטיקה המלומדת והיעילה של מדינות הציר.

ולמרות ההיקף המרשים של המשדר, דומה כי "חדשות הספורט" היתה יכולה לערוך את החומר שברשותה בצורה נבונה יותר: הנחת העבודה היא, שב-20:00 נוטשים רוב הצופים את המהדורה, ועוברים אל החדשות "האמיתיות" בערוץ 2. נתון כזה לא מהווה בעיה בשיגרה, אך היה קריטי לגבי המהדורה מאמש.

עריכה נבונה יותר של "הארד ניוז" במחצית השעה הראשונה, וכתבות מגזין כבונוס למתקדמים במחצית השנייה, היו פותרים את הבעיה. במקום זה, בוזבז זמן יקר על אירועים כמו תקציר המשחקים בין לטביה ותורכיה לסלובניה. עם כל הכבוד לאריאל, אריאל, אריאל מקדונלד, אפשר היה בזמן הזה לתפוס עוד נתח של בית"ר או מייקל אואן (שני המושגים שנראים כרגע הרחוקים ביותר זה מזה בעולם הספורט).

למרות סגנון ההגשה הייצוגי, ועל אף שביעות הרצון העצמית הבולטת של המגישים מירי נבו ואלי אילדיס, מי שראה את שדר רשת SKY NEWS מגייס את כל השנינות הבריטית לדורותיה כדי לסיים שידור בכבוד, בעודו נאנס כמעט בידי גדוד אוהדות אנגליות שיכורות בברמינגהאם, יודע כי ניתן עוד לשפר רבות, גם בתחום ההגשה.