יוסף ק' זה לא

"מים נושקים למים" הוא רומן של סופר חכם, שאינו מחמיץ שום תחבולה כדי לכבוש את קהלו

את המשפט הבלתי נמנע בפתח הספר "כל דמיון בין הדמויות שבספר ובין אנשים במציאות אינו אלא מקרה" כתב סמי מיכאל בקריצה מחויכת, ערמומית.

סמי מיכאל הציב את גיבור הרומן שלו בחוף שבי ציון ונטע את שורשיו בעיראק ואת נעוריו במחתרת. הוא סידר לו עבודה ב"רשות המים" הווירטואלית ותחב לידיו את "המשפט" של קפקא, כגשר בין עיראק לישראל: יוסף (שמו המה-זהמקרי של הגיבור) מתחיל לקרוא את ק' בעיראק ומסיים אותו בישראל. ואם לא די בכך, שם הספר הוא "מים נושקים למים" (מקור החיים מוכפל, ובתווך טעמם).

מתבקש להבהיר כי יוסף של סמי מיכאל רחוק מאוד מגיבורו של קפקא, אף ששניהם לבלרים בעל-כורחם ובודדים עלפי נטייתם. לבדידותו של הראשון יש אפיקי מילוט חיוניים: כבר בפרק הראשון הוא פוגש שתי נשים, כל אחת מקסימה בדרכה, ובדרכו הוא אוהב את שתיהן. האהבה, במיוחד לאינה, היא מיטבו של הספר. אינה היא מין נשמה אילמת, הפושטת ולובשת דמות לנגד עיניו המשתוממות של יוסף. ההתבוננות שלו בה רבת פנים ודקויות, הקשב שלו אל מה שהיא אינה אומרת, עושה את יוסף לאחד האוהבים המרגשים בספרות העברית. בתחומים אחרים הוא פחות משכנע.

הארץ החדשה לא תמיד מאירה לו פנים. הוא נושא איתו את מטען הזכרונות מעיראק - החברות במחתרת שהוא "אחר" גמור בתוכה, יהודי יחיד בין ערבים, שלדבריו היו מוכנים להקריב את חייהם למענו. בארצו החדשה הוא מזרחי בין אשכנזים, חדורי דעות קדומות וסטריאוטיפים ארכאיים על המזרח בכלל, ועל עיראקים בפרט.

יוסף חש אהדה אינסטינקטיבית אל הערבים בני הארץ, נחלץ לסייע להם ולהצילם מפני שנאתם חסרת האבחנה של ישראלים 'טובים' כמו אחד מעמיתיו לעבודה, "אזרח נאמן למולדת המלחמות", כדבריו, ועל כן "כל ערבי שלא הכיר אישית היה אויב". באותה מידה הוא חש להגן על כבוד המקופחים מדרגה שנייה: כבוד "המזרח" כולו וכבוד משפחתו העיראקית במיוחד. "אתה חייב להודות שהבטלה היא מחלת המזרח", אומר לו אביה (האשכנזי, העשיר) של אשתו. "גם יפן וסין הן המזרח", משיב יוסף. "חוץ משבתות וחגים לא ראיתי אף פעם את אבי יושב בביתו".

יוסף הוא גיבור נאור המבקש ללמד בינה, דעת וסובלנות את כל הסובבים אותו. מתוך החיוביות הכפייתית שלו, מצטיירת דמות צדקנית, שטוחה ודידקטית. כל שיחה עם יוסף הופכת למונולוג - מניפסט הפגנתי של הטובים, המקופחים והצודקים.

ואף שהדברים ידועים ורובם גם צפויים, יתמסרו הקוראים בהנאה לכל הקורות את יוסף, ידידיו ונשותיו. "מים נושקים למים" הוא רומן של סופר חכם ובשל, פתיין מנוסה, שאינו מחמיץ שום תחבולה משומשת כדי לכבוש את קהלו. סמי מיכאל הוא לספרות מה שליא קניג לתיאטרון: אף שהכל מכירים את רפרטואר הטריקים והשטיקים, איש לא יחמיץ שום בכורה.

"מים נושקים למים", סמי מיכאל. עם עובד/ספריה לעם, 403 עמ'