בעלי הליקון: קומברס נישלה אותנו ממערכת למוסיקה ברשתות נתונים

בתביעה, שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בת"א באמצעות משרד פישר-בכר-חן, טוענים השניים, כי קומברס הבריחה זכויות קניין רוחני השייכות להם, ועשתה עושר שלא כדין על חשבונם, לאחר שגזלה מהם רעיון עסקי ייחודי המהווה סוד מסחרי.

קומברס, נטען בתביעה, הוליכה את בראון ושליק בכחש וגרמה להם "לחסרון כיס, כשהיא פוגעת, באופן אנוש ובלא הצדקה משפטית או עסקית, במפעל שהיווה ומהווה את גולת הכותרת של חייהם המקצועיים".

בראון ושליק טוענים, כי הם יזמו, הגו וביצעו פיתוח של מערכת טכנולוגית מתקדמת, המאפשרת יישומים שונים של מוסיקה ברשתות תקשורת נתונים: החל באינטרנט, עבור דרך הטלפוניה הקווית וכלה בשירותים סלולריים. היישומים המוסיקליים של מערכת זו הם כמעט בלתי מוגבלים, החל בהזמנה והאזנה לקבצי מוסיקה במדיה דיגיטלית, ועד השארת מענה מוסיקלי בתא הקולי בטלפון.

בתחילת 1998, נטען בתביעה, פנה שליק לראשונה לקומברס, מובילה עולמית בתחומי מערכות הקלטה של שיחות טלפון ותיבות קוליות, והציג בפניה את האפשרויות הגלומות בשילוב של תחום התוכן עם פעילותה.

בראון ושליק טוענים, כי הפעילות המשותפת עם קומברס החלה בשנת 1999, באמצעות חברת קומברס מדיה, שהוקמה לצורך זה בלבד. באותו שלב דרשה, לטענתם, קומברס מהתובעים למצוא משקיע שיישא בעיקר הנטל הפיננסי של הפיתוח, באופן שבו תהיה קומברס מדיה בנויה מהיזמים (התובעים), שותף אסטרטגי (קומברס) ושותף פיננסי.

שותף כזה נמצא בדמותה של חברת דיסקונט השקעות, שהסכימה להשקיע 3.8 מיליון דולר עבור 15% מהמניות, השקעה המשקפת שווי חברה של יותר מ-25 מיליון דולר לפעילות הבוסרית. באותה העת, נטען בתביעה, עדיין לא הבינו קברניטי קומברס את מלוא המשמעות הכלכלית שבשילוב תחום התוכן במסגרת מוצריה (תאים קוליים וציוד הקלטה) ושל המערכת ויישומיה בפרט.

בתביעה נטען כי משנתגלתה לקברניטי קומברס, לרבות היו"ר קובי אלכסנדר והמנכ"ל זאב ברגמן, המשמעות הכספית הניכרת של שילוב תוכן בעסקיה, החלו הללו עושים כל אשר לאל ידם, באופן שיטתי, על מנת לנשל את שותפיהם לחברה מזכויותיהם.

לאחר למעלה משלוש שנות עבודה, הם טוענים, משהבינו בקומברס את ערכה הכלכלי הניכר של המערכת, החלה קומברס, באופן שיטתי, לנקוט בשורת פעולות כוחניות, על מנת לסלק את התובעים מאותה פעילות ולנכס לעצמה בלבד את פירותיה.

נכון להיום, טוענים בראון ושליק, מופצת המערכת שפיתחו, באמצעות חברות אחרות שקומברס הקימה והנמצאות בבעלותה, לאחר שרוקנה את קומברס מדיה מכל תוכן, גזלה את רכושה ונישלה את התובעים.

למעשה, הם טוענים, "בלעה" קומברס את פעילות הפיתוח של קומברס מדיה, פיטרה את מרבית עובדי חברה זו, והנותרים ביניהם הועברו לחטיבות אחרות של קומברס על מנת להמשיך שם את פיתוח המוצר. במקביל, העבירה קומברס את כל הידע הטכנולוגי והרעיוני שנצבר בקומברס מדיה, לגורמים אחרים הנמצאים בשליטתה.

בראון ושליק מבקשים מבית המשפט לקבוע, כי הם הבעלים בפועל של 24% ממניות חברת קומברס מדיה והם הבעלים בכל הקניין הרוחני שהוא רכוש החברה. עוד הם מבקשים להורות לקומברס לחדול מריקון קומברס מדיה מנכסיה, ולהורות לה על גילוי חשבונות, בו יפרטו למי נמכרו עד כה מערכות טכנולוגיות המאפשרת שירותים המבוססים על תכנים מוסיקליים, מתי נמכרה כל אחת מהמערכות ומה התמורה שנתקבלה עבור אותה מכירה.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א 2374/01) (ראו הרחבה ב"שוק ההון").