תנו לכסף לדבר

קראתי בהנאה את דבריו של ידידי ארז כהן המתפרסמים בעמוד זה, וחייכתי. מדינה כמו שלנו - מוכת אבטלה, עם צמיחה שלילית, ענף נדל"ן התקוע זה שנים ועוד ועוד חוליים לא מועטים - מרשה לעצמה להתנהג כמו גביר עשיר בפני מעט המשקיעים מהעולם הגדול המוכנים לבוא ולהשקיע אצלנו. וארז כהן ידידי מתגעגע לאביב העמים של פראג...

שני פרויקטים גדולים וחשובים בתחום התשתית תקועים, או שביצועם נמשך הרבה מעל המתוכנן בשל חסמים ביורוקרטיים. לביצוע כביש חוצה ישראל גויסה חברה עולמית ידועת שם ביחד עם חברות ישראליות. הביצוע נמשך מעבר למתוכנן, בשל התנגדויות רבות הנובעות מוויכוחים על הפיצוי שישולם לבעלי הקרקע המופקעת, שעליה יעבור תוואי הכביש. נכון שהתקבלו מספר החלטות שנועדו להקל את הביצוע, אך לא די בכך. סלילת הכביש מבוצעת, אך בקצב איטי מהמתוכנן.

לפרויקט מנהרת הכרמל גויסה חברה ספרדית ידועת שם, שיחד עם חברות ישראליות היתה אמורה להתחיל בביצועו כבר לפני למעלה מחמש שנים, אך ההתנגדויות תוקעות את הביצוע. הספרדים כבר כמעט נואשו ורוצים לנטוש את הפרויקט.

שני הפרויקטים מבוצעים בשיטת ה-BOT ועלויות המימון אינן נופלות על הציבור, אך את מי זה מעניין? מדינה שאמורה להיות אור לגויים עושה לגויים חור בראש.

והרי המשקיעים עומדים ומשחרים לפתחנו, ואנו רק צריכים למיין אותם מיין היטב ולבחור רק את הטובים והמשובחים שבהם. לא לכל אחד תינתן הזכות להשקיע אצלנו!

לא אשוב ואלין על החסמים הביורוקרטיים לקידום תוכניות בארץ. כבר נכתב ונאמר על כך די, ואת הפתרון איני רואה באופק. ברצוני להתייחס לתחום אחד בלבד, שיש בו להקל את שחרור החסמים.

במרבית המקרים, אם לא בכולם, כשיש צורך לבצע הפקעות לצורך קידום פרויקט זה או אחר (של תשתיות, של פינויבינוי או כל פרויקט אחר), עיקר הוויכוח נסוב על שאלת הפיצוי שישולם לבעל הקרקע המופקעת.

המתנגדים נעזרים על פי רוב בעורכי דין, ולעתים מגייסים לעזרתם גם את ארגוני הירוקים (בשני המקרים שהבאתי כדוגמה לעיל, לארגוני הירוקים יש תפקיד מרכזי). בפרויקט מנהרת הכרמל הגישו בעלי קרקע התנגדות בטענה שהמנהרה אמורה לעבור כמה מאות מטרים מתחת לקרקע שבבעלותם, וכיוון שלפי חוק המקרקעין יש להם זכויות בקרקע ממפלס החצר שלהם ועד לב לבו של כדור הארץ, יש להם עילה להתנגד.

אינני בא לבטל חלילה את תפקידם החשוב של ידידיי עורכי הדין בנושא. נהפוך הוא, יש בהם כמה הבקיאים בנושאי תכנון הרבה יותר מהעוסקים בתכנון עצמו. אינני בא לבטל את זכותו של כל אזרח להגן על קניינו. נהפוך הוא, זכות זאת חשובה היא, ואל לנו לתת ידנו לפגיעה בה.

אלא מאי, בואו ונקרא לילד בשמו. ואם נבטא את שמו כהלכה, אני סבור שחלק לא קטן מהקשיים ומהחסמים הביורוקרטיים יבואו על פתרונם בקלות רבה יותר.

לילד הזה קוראים "כסף".

כסף, ורק כסף, הוא שם המשחק. אני מוציא מכלל זה את אותם מקרים יחידים שבהם לקרקע המופקעת יש משמעות רגשית - כאן גם הכסף לא יפתור את הבעיה - אולם מקרים כאלה ספורים למדי, ואני מסופק אם קרקע כזאת תופקע בכלל. בכל שאר המקרים הוויכוח הוא על הפיצוי הכספי.

ואם כללי המשחק ידועים, אז בואו נשחק במגרש משחקים זה ולא נעביר את הכדור למגרש משחקים אחר. אם זה כדורגל, בואו נתנהג כמו במגרש כדורגל ולא נאמץ כללי התנהגות של לורדים המשחקים גולף. בואו נתמקד בשאלת הכסף ולא נעטוף אותה בכל מיני שמות וכינויים שנשמעים יפה יותר, אבל אם מקלפים את הצלופן, רואים בדיוק מה מסתתר מתחתיו. שאלת הפיצוי הכספי מונחת לפתחם של שמאי המקרקעין. תרצו או לא, אין בלתם אמונים על נושא זה. אני משוכנע שאם תיתנו לנו, שמאי המקרקעין, להתמודד עם הסוגיה בכלים ובמיומנות שיש לנו, הפתרון לבעיה יימצא מהר יותר ויהיה לשביעות רצונם של כל הנוגעים בדבר.

והרי מה קורה היום בעצם? תחילה מגישים התנגדות, אחר כך מגישים עתירה מינהלית, אחר כך עוברים לערכאה משפטית נוספת, ובסוף בית המשפט ממנה שמאי מטעמו שיכריע בסוגיה. אז מדוע לא להפקיד את הבעיה בידי שמאי המקרקעין כבר בתחילת הדרך?

מעמדם של עורכי הדין לא ייגרע. נהפוך הוא. הירוקים יוכלו לטעון ככל שיעלה על דעתם, אבל יהיה עליהם להציג גם את המקורות הכספיים ואת הפתרונות החלופיים ליישום המלצותיהם. והרי לא די להתנגד, צריך לקחת גם אחריות למשמעות ההתנגדות, ומשמעות זאת מתחילה ומסתיימת בעלויות כספיות (ושוב "כסף"...).

בחוק התכנון והבנייה קיים מנגנון המעביר את ההכרעה לידיו של שמאי מקרקעין והוא מוסד השמאי המכריע בתוספת השלישית, העוסקת בהיטל השבחה. בתיקון 43 לחוק התכנון והבנייה אומץ מנגנון זה גם בתביעות לפי סעיף 197 והוא פועל בהצלחה רבה, אם כי במתכונת שונה במעט מזו שבתוספת השלישית. תהא דרך הפעולה אשר תהא, התוצאה אחת היא - ההכרעה מהירה ואינה מעכבת את ביצוע הפרויקטים.

תחשבו על זה קצת, שרים וחברי כנסת, ואולי הרעיון יביא מעט מזור לתחלואי הביורוקרטיה.

הכותב הוא מתכנן ערים וחבר הוועד המרכזי של לשכת שמאי מקרקעין.