ביהמ"ש: מוסד השמאי המוסכם ראוי לקבל מעמד של מוסד מעין שיפוטי

מוסד השמאי המוסכם ראוי למעמד של מוסד מעין שיפוטי בשל המאפיינים הרבים המשותפים לו ולמוסדות מעין שיפוטיים. כך קובע בית המשפט המחוזי בת"א בין המאפיינים הללו המופיעים בחוק התכנון והבנייה: ערעור על חיוב בהיטל ועל הכרעת שמאי יכול להיות רק לגבי סוגיה משפטית ולא לגבי קביעות עובדתיות, וכן הקובלים על החלטת השמאי המוסכם אינם רשאים לפנות לבית המשפט בתביעה רגילה אלא בהליך ערעור.

השופטת, ד"ר דרורה פלפל, מציינת כי גורם נוסף המעיד על מוסד מעין שיפוטי הוא זכות הטיעון בפני השמאי המוסכם, שלדבריה היא זכות הנובעת מכללי הצדק הטבעי המחייבים רשות מינהלית וערכאה שיפוטית וגם זכות ייצוג המובטחת בחוק היא זכות המאפיינת מוסדות שיפוטיים ומעין שיפוטיים.

השופטת קובעת עוד, כי במקרה שחוזה מכר של מקרקעין אינו קובע כיצד ייקבע גובה היטל ההשבחה, אז לגיטימית פנייתו של צד לחוזה להליך של שמאי מוסכם שהוא הליך מקובל וראוי לקביעת גובה היטל ההשבחה. בעניין זה יש לדחות את עמדת הצד השני לעיסקה כאילו הפנייה להליך כזה היא הפרה של תום הלב החוזי.

השופטת קיבלה את תביעת חברת בטרטון פיתוח ונכסים נגד אחיו ויורשו של עו"ד עדי שילוני להשבת כספי היטל השבחה ששילמה בעיסקה שחתמה באוקטובר 1992 עם האחים עדי ורם שילוני, שמכרו לה מקרקעין בבעלותם באיזור התעשייה הישן של ראשל"צ.

התובעת טענה, כי בעקבות החלטת שמאי מוסכם שילמה לעירייה חלק ניכר מהיטל ההשבחה. אולם, כשביקשה מהנתבעים לשלם את חלקם בגין השבחת המקרקעין, נוכח ייעוד המקרקעין לתעשייה בשילוב מסחר, סירבו הם לשלם, בטענה שלא היו צד ולא הסכימו להליך השמאי המוסכם ולכן אין מסקנותיו מחייבות אותם.

השופטת חייבה את רם שילוני לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.

(ת.א 2258/98).