ככה לא בונים תקרה

אורך חיי תקרות שנבנו בשיטת פל-קל הוא עד שבע שנים, כאשר פחי המילוי של המשטח טבולים במים, ואינו עולה על 18 שנה, בסביבה של אדי מים.

עוד נכתב בדו"ח, שלדברי יו"ר המכון, פרופ' דוד ינקלבסקי, טרם הוגש במלואו, כי הבנייה בשיטת הפל-קל היא שיטה כושלת, שאינה עומדת בדרישות התקן, ואינה מכוסה במספיק ניסויים או במסמכים. הדו"ח קובע, שאיכות הביצוע של התקרה ירודה, ובפועל לא ניתן לבצע פיקוח נאות לתקרה, לפני ותוך כדי ביצועה.

את דו"ח המכון הישראלי לחקר הבנייה של הטכניון הזמין אגף החקירות של המשטרה, לאחר קריסת אולם ורסאי באזור התעשייה תלפיות בירושלים. חוקרי המכון בדקו שורת שאלות שנועדו לברר את הסיבות והגורמים לקריסת האולם.

בין השאלות - מה היה חלקה של שיטת הפל-קל, שהמציא המהנדס אלי רון, בקריסת המבנה; מה היה חלקם של המתכננים, המהנדסים דן שפר ושמעון קאופמן; ומה היה חלקו של הביצוע, שעליו הופקד הקבלן יעקב אדיב. עוד התבקש המכון לברר, אם השיפוצים שבוצעו בבניין לאחר בנייתו, תרמו לקריסה.

מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, המהנדס נתן חילו, אמר, כי הוא אינו מופתע מממצאי הדו"ח, וכי ההתאחדות המליצה לחבריה, כבר ב-1996, להפסיק לבנות בשיטה זו. לדבריו, כעת יש ללמוד את ממצאי הדו"ח הסופי, ולהמתין להחלטות הגופים ההנדסיים, משרד הפנים, ורשויות אכיפה, ולפעול בהתאם למסקנות.

באשר לתקרות פל-קל אחרות שנבנו בארץ, אומר חילו, כי בשל אופייה המיוחד של התקרה, לא ניתן לבדוק אותה לאחר יציקת הבטון. אם רוצים לבדוק את שאר התקרות, יש לתחקר את המתכננים ובוני תקרות אלה, ולבצע בדיקות אולטרה- סאונד, כדי לדעת ע"י הדמיה איך בדיוק נבנתה התקרה. לדעתו, אם צלעות הברזל נוצקו ברוחב צר מהמתוכנן ושכבת הבטון עבה מדי, יש חשש לעמידות התקרה.

יו"ר איגוד המהנדסים והבונים, ד"ר יגאל סרנה, אמר, שלאחר שיתבררו התוצאות המלאות של הדו"ח יהיה צורך לבצע בדיקות - לא הורסות - בכל תקרות הפל-קל בארץ, שהיקפן כ-3 מיליון מ"ר, שיבוצעו על-ידי מתכנן השלד של המבנה. סרנה ציין, כי בשל העובדה שבתקרות פל-קל קיים פער בין התכנון לביצוע, אין להסתפק בתוכניות ובחישובים, אלא יש לבדוק את מצב התקרה למעשה.

ליקויי שיטת הפל-קל נחשפו עם התמוטטות תקרת אולמי ורסאי. השיטה נועדה להחליף את שיטת הבנייה הרגילה של תקרות הבלוקים, בבנייה באמצעות ארגזי פלדה מוכנים, שאמורה לחסוך זמן וברזל. בשיטת הפל-קל יוצקים שכבת בטון בעובי של 10 ס"מ, ו"דוחפים" לתוכה את תיבות הפלדה. על ארגזי הפלדה יוצקים שכבת בטון נוספת. חילו ציין, כי אם הארגזים לא הוכנסו היטב לשכבת הבטון הראשונה, ולא נוצר קישור בין השכבות השונות, יגרום הדבר לחולשת התקרה. ברגע שמועמס עליה עומס רב מדי היא תתפרק, ללא סימני אזהרה מוקדמים. חילו הוסיף, כי כאשר משפרים את שיטת הפל-קל וקושרים את הארגזים לבטון, הסיכון פוחת.

השאלה שנשארה עדיין פתוחה היא - כיצד בדיוק בוצעה התקרה של אולמי ורסאי.