אישה בגיל מתקדם, שהיתה לפניי בתור, גהרה מעל חלון הקופה וביקשה כרטיס לסרט "הכלה לבשה שחורים". "לפני יומיים מכרת לי כרטיס ל'חתונה מאוחרת', למרות שביקשתי ל'כלה לבשה שחורים'", נזפה בקופאית. זו התנצלה והסבירה שחתונה וכלה נשמע לה אותו דבר, ושאלה למה לא יצאת החוצה, והקשישה ענתה שהיא ממילא התכוונה ללכת לסרט הזה עם הגרוזינים.
רוח סלחנית עד טובת-לב מרחפת מעל קופות הקולנוע ובתוככי האולם שבו מוקרן "חתונה מאוחרת", סרטו הישראלי החדש והמדובר של הבמאי דובר קוסאשווילי. סרטים ישראליים טובים נופלים בקופה בזה אחר זה, והנה הפעם הצליחו המבקרים לסקרן ולהלהיב את הקהל.
את עלילת הסרט אפשר לשלוח במברק. זאזא, בנה בן ה-31 של משפחה גרוזינית, מובל על-ידי ההורים לעוד שידוך, נערה גרוזינית יפהפייה בת 17. הוא מתחמק משם לאהובתו, גרושה בת 34, אם לילדה. בתגובה, המשפחה יוצאת למבצע שתכליתו לשים קץ לרומן של זאזא עם השרמוטה.
זהו סרט של עולם סגור, כשישראל הראשונה והשנייה נשארות מחוץ לטווח המצלמה. הקהילה הגרוזינית מכונסת כאן, עם הקודים התרבותיים שלה - הבן חייב להתחתן כראוי, ובתוך העדה. ליאור אשכנזי ומוני מושונוב, אב ובנו, מנהלים דיאלוגים שלמים בגרוזינית. למדו בתוך ארבעה חודשים את השפה. כמו ה-30 קילו שרוברט דה-נירו העלה לצורך התפקיד ב"השור הזועם". אבל להגיד שהם משחקים טוב? זה יותר ההתפעלות שלנו מיכולתם להישמע שוטפים בשפה זרה ולאמובנת. קוזאשווילי אמר שלא היתה לו ברירה, שאין שחקנים דוברי גרוזינית בארץ.
קיימת אפשרות נוספת: קוזאשווילי יכול היה לייבא שחקנים גרוזינים וללמד אותם כמה מילים בעברית, מעט העברית שגיבוריו צריכים לסרט, ועדיין לצאת יותר טוב מבמאים ישראלים המביאים שחקנים זרים לסרטם, מתמכרים לחלוטין לשפה האנגלית ויוצרים מיש-מש בין-לאומי, שפוגע בסופו של דבר בזהות המוצר. קוזאשווילי עשה את הבחירה השיווקית הנכונה: הוא בחר במושונוב ואשכנזי, והשיג את אהדת הקהל המקומי. נכון, שחקן גרוזיני היה יותר אותנטי, אבל מי היה רואה בזה סרט "משלנו"? הסרט היה עדיין זוכה בשבחי הביקורת, אבל קהל ישראלי לא היה לו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
