לתת את כל המידע

בעניין זה, אחד ממקורות המידע היותר חשובים והגלויים לכל, הוא מכרזים לקרקע שמפרסם מינהל מקרקעי ישראל. תוצאות המכרזים גלויים לעיני כל. לאחרונה ביצע המינהל פעולה ברוכה, עת העלה את כל תוצאות המכרזים לאתר האינטרנט שלו, והנגישות לתוצאות אלו היא קלה, נוחה ומהירה. על כך יש רק לשבח את מקבלי ההחלטות.

אלא מאי, קיים סוג מסוים של עסקאות שמבצע המינהל, שהמידע לגביהם אינו גלוי לכל. כוונתי להקצאות קרקע ללא מכרז, או לקרקע למטרות מלונאות על פי המלצות של משרד התיירות, או למטרות תעשייה על פי המלצות משרד המסחר והתעשייה.

גם המידע הקצאות קרקע לפי החלטה 727 (בנייה רוויה) והחלטה 717 (נדל"ן מניב), כל עוד בוצע הדבר בטרם הוקפא בהחלטת בג"ץ, גם הוא אינו גלוי לעיני כל (המידע לגבי מחירי מגרשים לפי החלטה 737 מצוי בטבלאות).

סוגים אלה של הקצאות קרקע יכולים להוות כלי עזר רב לשמאי בעבודתו. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה, ששר האוצר מתמהמה בהתקנת התקנות בעניין חופש המידע, וכתוצאה מכך נאלצה לשכת שמאי מקרקעין בישראל להגיש בג"ץ. אחת ההמלצות של ועדת רבינוביץ' לרפורמה במיסוי מקרקעין עוסקת בדיוק בנושא זה: המלצה ליתר שקיפות בפני השמאים והציבור לגבי עסקאות מקרקעין.

סבורני, כי אי פרסום המידע על העסקאות שפורטו לעיל נובע מחוסר תשומת לב, ולא מתוך כוונה להסתיר מידע. התנהלות המינהל בשנים האחרונות מצביעה על שקיפות ראויה לציון, ולכן לא נראה לי כסביר שמידע חיוני זה אינו מובא לידיעת הציבור בשל ניסיון להסתירו, אלא בשל העובדה שלא התקבלה החלטה מינהלית לבצע פעולה זאת.

אני מנצל במה זאת לקרוא למקבלי ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל, לפרסם גם את המידע על הקצאות קרקע לא מכרז, ואת ערכי השווי לפיהם הוקצתה הקרקע ליזמים. במקרים רבים ההקצאות מבוצעות על פי שומות שעורך השמאי הממשלתי. כוונתי היא לשומות פרטניות, ולא למחיר טבלה. בתקופה קשה זאת למשק, כאשר מספר העסקאות הוא מועט, ובמיוחד בקרקעות בייעוד תיירות ומלונאות, או בייעוד תעשייה, הרי שכל שביב של מידע נוסף יכול רק להועיל. לא רק לסייע לשמאי המקרקעין בעבודתם, אלא גם להתנהלות יעילה יותר של המשק בכללותו.

הכותב הוא יו"ר ועדת ההסברה של לשכת שמאי מקרקעין בישראל.