עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להקים שתי תחנות כוח פחמיות באשקלון

בעתירה יוצאת אדם טבע ודין נגד הרעיון אשר הועלה על-ידי חברת החשמל, להקים עד 2008 שתי תחנות פחם נוספות. לטענת האגודה, החלטתו של ליברמן היא חסרת סבירות במידה כה רבה, שיש לבטל אותה.

האגודה אומרת, כי ליברמן לא נתן בהחלטתו את המשקל הראוי לשיקולים הנוגעים להשפעה על הסביבה, על איכות האוויר ועל בריאות הציבור, וכן לשיקולים הטכנולוגיים ולשיקולים הכלכליים. לדבריה, אילו היה ליברמן נותן דעתו לשיקולים אלו, הוא היה בהכרח מגיע לתוצאה הפוכה לחלוטין.

החלופה לתחנות הכוח המופעלות בפחם היא תחנות כוח המופעלות בגז. לדברי האגודה, חלופה זו טובה יותר, זולה יותר ונקייה יותר. בעתירה מצוטטים נתוני הלמ"ס, לפיהם תחנות הכוח היו אחראיות ל-70% מהפליטה הכללית השנתית של גופרית דו-חמצנית, 40% מפליטות תחמוצת חנקן, ו-30% מפליטות חלקיקי אבק מרחף. עוד היו התחנות אחראיות ל-57% מהפליטה השנתית של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה.

בעתירה נטען, כי בנוסף לכל אלו, גורמות תחנות הכוח הפחמיות לבעיות סביבתיות של סילוק אפר הפחם, אשר קיים בו ריכוז חומר רדיואקטיבי המונע את השימוש בו. תחנת כוח פחמית, אומרת האגודה, פולטת בממוצע פי 47 גופרית דו-חמצנית, פי 7 חלקיקים, פי 5 תחמוצת חנקן ופי 2 פחמן דו-חמצני מאשר תחנת כוח גזית.

עוד נאמר בעתירה, כי עלות הקמת תחנת כוח פחמית ותפעולה גבוהה ב-212 מיליון דולר מהעלות החלופית, של פיתוח יחידות ייצור המוסקות בגז טבעי. הקמת תחנת כוח פחמית דורשת משאבי קרקע בהיקף הגדול פי שישה מטורבינות גז באותו הספק.

לדברי האגודה, הניצולת של גז גדולה יותר מהניצולת של הפחם, ויעילות התחנה הגזית במחזור משולב גבוהה ב-50% מתחנת כוח פחמית.

בסיכומו של דבר ממליצה האגודה לקבל את עמדות הוועדה שמינה מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות, ד"ר שלמה פרובינדר, לפיה אין מקום לאשר את הקמתה של תחנת כוח פחמית נוספת לפני 2017. את העתירה הגישה עו"ד ציפי איסר-איציק. (בג"ץ 9032/01).