אלי רון נתבע לשלם 5 מיליון שקל בשל התמוטטות תקרת פל-קל ב-1994

בתביעה שהוגשה לביהמ"ש באמצעות עו"ד אהרון ריבלין, נאמר, כי במהלך אוגוסט 1994 התקשרו התובעים עם אלי רון בהסכם, לפיו הם יבנו את תקרות החניון בפרויקט לפי שיטת הפל-קל.

לטענתם, רון הציג בפניהם שיטה זו כאיכותית, חזקה ויציבה דווקא לשם ביטחון מפני התמוטטויות, והציג עצמו כבעל ידע וניסיון לבניית תקרות בשיטת הפל-קל.

ב-30.11.94, במהלך יציקת התקרה השלישית של החניון, התמוטטה התקרה תוך שהיא ממוטטת מתחתיה גם את התקרה השנייה והראשונה. שטח כל תקרה שהתמוטטה הוא כ-1,000 מ"ר.

לטענת התובעים, נגרמו להם נזקים של כ-10 מיליון שקל, אולם הם החליטו להעמיד את סכום התביעה לצורכי אגרה על 5 מיליון שקל.

בתביעה נטען עוד, כי לתובעים הסתבר כי שיטת פל-קל לא קיבלה את אישור מכון התקנים, ההתמוטטות נגרמה בשל כשל בשיטה זו, וכי ועדת מומחים של מכון התקנים הישראלי קבעה בינואר 1996, כי תקרת הפל-קל אינה מתאימה לדרישת חוקת הבטון, ואינה עומדת בדרישות התקן הישראלי. לטענת התובעים, רון הציג עצמו כבעל מקצוע מיומן בתחום הקונסטרוקציה, והציג בפניהם מצג לפיו השיטה מיושמת בהצלחה באתרים ובמבנים שונים בכל הארץ, וכי גם לאחר ההתמוטטות הוא הציע לחזור ולהשתמש בשיטתו. התובעים מציינים, כי לאחר התמוטטות הבנייה הם נאלצו לבנות מחדש את שלוש התקרות.

לדבריהם, כתוצאה מההתמוטטות התעכבה מכירת הדירות ושטחי המסחר בפרויקט, ועד היום לא נמכרו שטחי המסחר ודירות רבות. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א 2550/01).