בינתיים, ממחזרים את המים

הידע שפותח ונצבר בלחץ המגבלות הדתיות, הולך להיות להיט חקלאי עולמי שירווה את איזורי מדבריות-החוף הצמאות. וקודם כל, מסקנות למימוש מיידי בחקלאות הישראלית, ובקרב משרדי הממשלה הקשורים לחקלאות ולמים. בעתיד, אולי, יעלה גוש קטיף לכותרות לא רק בהקשר של הרוגים, פיגועים, פצמ"רים והפגנות.

"זו החקלאות המתקדמת ביותר בעולם, קבוצת האוכלוסיה הכי קונסטרוקטיבית שיש בארץ, ואני לא מתייחס לשום משמעות פוליטית" אומר יפתח בן-אשר, פרופ' לפיזיקה של הקרקע ולהשקיה, המנהל האקדמי של "מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות-החוף" בנווה דקלים. בן-אשר, כדאי לשים לב, גדל בקיבוץ גבעת ברנר, גר בעומר, מלמד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ומגיע בהתלהבות שבוע אחר שבוע ל"גוש", ולא חשוב מה אומרים בחדשות היום.

"מדובר באנשים צנועים ועמלים, ששומעים עליהם רק כשיש בעיות ביטחון, הרוגים, פצועים והפגנות. אבל יש חיים, אנשים קמים כל בוקר למלאכת יומם, מייצרים את החקלאות הפרודוקטיבית במדינה. אני החלטתי להיות להם לפה", אומר בן-אשר בלי שום פוליטיקה, ובלי כל הרהורים ומחלוקות בענייני פינוי/בינוי או שרטוט גבולות.

ההכנות לשנת השמיטה, שהחלה בראש השנה ההיא והסתיימה בראש השנה הזאת, החלו בסיומה של הקודמת. לנוכח הכישלון הכלכלי, החקלאי והמקצועי הבולט שהיה אז, קיבלו אנשי הגוש החלטה להכין את שנת השמיטה בצורה מסודרת. הם פנו ליחידות המחקר, ביקשו רעיונות והתחילו להכין אותם. בפועל, הפכה שנת השמיטה לזרז חזק מאוד לביצוע מחקרים בתחום השימוש היעיל במים ובמצעים-מנותקים.

מעבדה מיוחדת איזור גוש קטיף מוגדר כמדבר-חוף. איזורים כאלה הפכו בעשרות השנים האחרונות לבעלי חשיבות עולמית מיוחדת, הנובעת מהעובדה שמסתמנת תנועת אוכלוסין דינמית מאוד, ממרכזי היבשות אל החופים, תוך העדפה אישית לגור בסמיכות לים, בגלל איכות האוויר, הריחוק והנוף המרגיע.

בכנס ראשי מדינות שנערך בריו ב-92', ודן בבעיות האקולוגיה של העולם, התקיימו ישיבות מיוחדות לבעיות החיים בחופי העולם. באותה שנה, נאמר אז, איכלסו את סך כל חופי העולם כ-600 מיליון תושבים, והצפי לשנת 2000 היה מיליארד. בפועל, כבר חצינו את המספר הזה.

"התנועה הבולטת היום", אומר בן-אשר, "היא ממרכזי הערים הגדולות, אל מדבריות-החוף הנטושים עדיין בחלקם. הבעיה המיוחדת היא, שאין שם אמצעי מחיה, לא מים, לא מחצבים, לא נמלי ים. אנשים הולכים על איכות חיים ותנאי אקלים יחסית נוחים. התפקיד שלנו, הוא להביא לפתרון הבעיות".

מעבדה מיוחדת מאוד למדבריות חוף, אומרים בן-אשר ועמיתיו בעולם, היא רצועת עזה. ב-67' היו שם 360 אלף תושבים, היום מתגוררים שם יותר ממיליון - ומדובר באחד המקומות הצפופים בעולם, שתושביו עדיין ממתינים לפתרונות (לפני מספר שנים הציעו אנשי הבנק העולמי לראשי הרשות הפלשתינית, להפוך את הרצועה להונג קונג במהדורה מחודשת. הרשות דנה בנושא, וסירבה. ס.ק.).

תחת הגדרת המונח מדבר-חוף בישראל, נכנסים כל האיזורים שמדרום לאשקלון ושסמוכים לחוף הים התיכון. מה שמיוחד בגוש קטיף, חלק מרכזי במדבריות החוף בישראל, זה שההתיישבות בו התבססה מראש על חקלאות.

מינימום ימי עבודה לדונם 20 התיישבויות יש בגוש קטיף. כולן שמות שמלווים את החדשות שבוע בשבוע: שתי "נקודות" (שזה למעשה יישוב קטנטן, בן כמה משפחות), כפר ים ושליו; חווה חקלאית אחת, תל קטיפא; ו-17 יישובים: אלי סיני, גן אור, דוגית, נווה דקלים, נצר חזני, פאת שדה, רפיח ים, עצמונה, בדולח, גדיד, גני טל, כפר דרום, מורג, ניסנית, נצרים, קטיף ושירת הים. סך הכל 7,300 תושבים, שהם 1,200 משפחות.

חקלאות וחינוך הם עיקר מקורות הפרנסה. אלפי תלמידים, ביניהם 5,000 מחוץ לגוש, מקיימים שם מערכת לימודים מסועפת. החקלאות היא עניין מרכזי בגוש, "למרות שאנחנו לא משופעים בשטחים ולא במים", כך אהרון צור, ראש המועצה האיזורית חוף עזה.

מדובר ב-3,500 דונם בתי צמיחה, בהקצאה כללית של 6 מיליון קוב מים לשנה, 4 מהם לחקלאות, רובם משאיבה מקומית והיתר בתיגבור מי המוביל הארצי. מי השפד"ן לא מגיעים, כי המדינה החליטה שאין כדאיות כלכלית בהשקעת תשתית להפניית המים המושבים של גוש דן לגוש קטיף.

200 חקלאים מייצרים ומייצאים, ב-40 מיליון דולר השנה, עציצים בפריחה, צמחי בית, ירקות אורגנים, פלפל, עגבניות, ירקות עלים ללא חרקים לציבור החרדי וליצוא בימי החגים, פרחי קטיף, עלים נקיים ומצוננים. ביישובים השיתופיים יש גם רפתות ולולים. 40% מכלל יצוא עגבניות השרי, 70% מייצור הירקות והפירות האורגניים - ביניהם תות שדה ייחודי מסוגו בעולם - הם מגידולי המקום. מתוך חמישה מפעלים לירקות מצוננים בישראל, שניים בגוש קטיף.

"סמוכים לנו השטחים החקלאיים הפלשתיניים, עם 13,500 דונם חקלאות", אומר צור, "ואין לנו צ'אנס להתחרות בכל גידול שהם מגדלים. חומרי ההדברה שלהם גנובים בדרך כלל, ועל יום עבודה משלמים שם 22-20 שקל. אצלנו מקבל עובד ערבי 90-80 שקל ליום. בוודאי שהם מאוד-מאוד רוצים לבוא לעבודה אצלנו, אבל אנחנו משתדלים לא להעסיק עובדים ערבים, אלא תאילנדים.

"במקביל, אנחנו משתדלים מאוד לעבור יותר ויותר ממערכת עתירת עבודה, למערכת עתירת הון וידע. כלומר, להגיע למינימום ימי עבודה לדונם. עקב אכילס שלנו הוא כוח העבודה, ואת זה אנחנו מבקשים לפתור בעזרת המוח האקדמי, שבן-אשר נמצא מאחוריו.

"יש לנו מרכז מו"פ בעצמונה. אנחנו לוקחים למשל עץ שבטבע הוא גבוה, 'מננסים' (מהמילה ננס) בעציץ ומעכבים צמיחה, ואז הוא פורח מתי שאתה מחליט. התוצאה היא עציץ פורח, שנמכר מצוין בחורף האירופי, תוך כדי מיקסום רווח ליחידת שטח".

אחד הפרוייקטים הגדולים בהם שולבו אקדמיה ועבודת אדמה, הוא פרוייקט החיסכון במים. צור: "גדלנו בשלוש השנים האחרונות ב-20% בכמות החממות, ולא גדלנו בשימוש במים. פשוט עשינו מיחזור מים". לצד חקלאים פרטיים, המתחרים ביניהם, מתקיימת גם מערכת מאורגנת, תחת החברה המובילה "עלי-קטיף", חברה של החקלאים המאוגדים ביניהם. חברה זו היא המממנת המרכזית של המחקר האקדמי בגוש, לצד "מכון התורה והארץ" שמימן את המחקרים שהתמקדו בהכנות לשנת השמיטה, בו יושבים רבנים לצד הסקטור החקלאי. האגרונום הראשי הוא מוטי שומרון, תלמיד לתואר שני בחקלאות מדברית.

גם בלי עזרה ממשלתית שנות המחקר האחרונות של מרכז המחקר, הביאו למעשה לפתרונות בשתי בעיות החקלאות המרכזיות של הגוש, ולמעשה של כל החקלאות בישראל: מגבלת משבר המים, ומגבלת גודל שטחי הגידול.

כל זה, כאשר הזרז היתה שנת השמיטה - האוסרת שימוש בקרקע לצרכי גידולים חקלאים, וגם אוסרת השקיה במי גשמים. במילים אחרות, הגידולים יכולים להתקיים על מצעים שאינם אדמה, ובתוך מבנה שיש לו גג.

בן-אשר: "שיטת החיסכון במים וייעול השימוש בהם, שפותחו באיזור, יכולים להצביע על עוד כיוון לתוספת מים לכלל המדינה, במקביל להתפלה. עכשיו סיימנו את הסיכומים לתשס"א. התוצאות הראו חיסכון למדינה של מיליוני קוב, ובמקביל עשרות מיליוני דולרים של הכנסות מגידולים".

עיקר העבודה בשנת השמיטה נעשתה, וכך תיעשה גם בכל שנה רגילה, במצעים-מנותקים. זהו חומר אורגני או מינרלי שנמצא בתוך כלי, שמחוץ ומעל לאדמה, ומשמש בסיס לבית השורשים של הצמחים.

מצעים מנותקים נמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. התחיל איתם, כבר בשנת 1945, פרופ' מאיר שוורץ, יהודי דתי שחי בירושלים. במקורו איש קיבוץ חפץ חיים, שניסה לטפל בנושא השמיטה יחד עם החזון- איש, ממנו קיבל את ההנחיות הרבניות. עם השנים היה שוורץ לאחד החוקרים המובילים בתחום המצעים המנותקים, ונחשב לאחד מחלוצי המחקר העולמי. לימים השתמש בידע גם הצבא האמריקני, שהיה זקוק למזון טרי לכוחותיו באיי האוקיאנוס הפסיפי.

גוש קטיף עבר להשתמש בעיקר במצעים מנותקים ובטכניקות חיסול טוטאלי של חרקים, כדרישת הציבור החרדי, ולימים גם לדרישת השוק הכללי המבוסס יותר. המערכת עובדת תחת בדיקות אבטחת איכות מוצר. מעבדה אחת מוודאת היעדר חרקים באופן מוחלט, והשנייה, שאין שאריות אורגניות רעילות מריסוסים. והכל תחת פעילות לוגיסטית חכמה, שפותחה באיזור.

"התוצאה", אומר בן-אשר, "היא שהיבולים הוכפלו, תוך כדי הקטנה משמעותית מאוד בכמות המים. בסיכום שנת השמיטה, הוצאנו צוותים שעברו בין החקלאים ובין המושבים, ואספו את הנתונים השנתיים. מהנהלת המושב, קיבלנו נתוני כמויות מים. מהנהלת חשבונות של המפעל המשווק, קיבלנו כמויות תוצרת משווקת ומחירים. כך יכולנו להגיע לחישוב של סכום המכירות והפדיון מכל קוב מים שיצא לשטח.

"התוצאה מראה, שההכנסה הכספית שנובעת ממ"ק מים (תערובת של מי המוביל ומי אקוויפר מקומי) היא בין 50 ל-100 שקל לקוב. זה בהשוואה לנתונים כלל-ארציים, המראים כי ההכנסה המתקבלת מקוב מים בהשקיה (ללא מי גשמים) בשטחים חקלאיים פתוחים, בתנאים מקובלים הם: תירס - 2.5 שקל לקוב מים. אבוקדו - 4 שקל. תפוחי עץ ברמת הגולן - 12.5 שקל. ענבי רמת הגולן - 20 שקל.

"אם נחשב גם את עלות החול, השינוע והעציצים, נמצא שהוצאנו 4.5-2 שקל נוספים לקוב מים. זה תואם את מחירי ההתפלה במכרזים האחרונים, שהגיעו ל-50 סנט לקוב מים. במילים אחרות: עלות קוב המים הנחסך, שנובעת מההוצאות הנוספות כדי להגיע לחיסכון, היא בסדר גודל של עלות מי ההתפלה".

"השורה התחתונה", קובע בן-אשר, "היא שהשקעה בהתפלה, ובמקביל השקעה בחיסכון במים קיימים, צריכה להיות זהה. כלומר במקביל להתפלה, על המדינה להפנות חלק מהכסף להשקעות שייתנו שווה-חיסכון במים. לחילופין, ואולי יכעסו עלי ידידיי החקלאים, אפשר בהחלט להעלות את מחיר המים לחקלאים, ולהעמידו על מחיר ריאלי, כי יש לנו היום שיטות להשתמש במים האלה בצורה חסכונית ביותר. אפשר להתאים את אותן שיטות למקומות אחרים לגידולי ירקות בחממה, עגבניות, פלפל, גידולי פרחים ועוד.

"המסר בנוי מכמה רבדים. הראשון והחשוב למקבלי החלטות הוא שאנחנו, מדינת ישראל, יודעים להפיק ממים חקלאיים מוצרים שמסוגלים לכסות את העלות הריאלית שלהם, ומשאירים גם רווח טוב לחקלאי.

"השני: העובדה שאוכלוסיה ייחודית כאוכלוסיית גוש קטיף, שהיה לה טריגר גדול כמו שנת השמיטה, ישבה ופתרה את הבעיה בלי כל עזרה ממשלתית, אומרת דרשני - ויכולה להתקיים בכל מקום ומול כל בעיה".