קק"ל לרובינשטיין: הנחה את הממשלה להימנע מהחלטה בנושא הפשרת קרקע

לטענת קק"ל, מועצת מקרקעי ישראל (שמחצית חבריה הם אנשי קק"ל) היא הגוף היחיד המוסמך לקבוע מדיניות באשר לאדמותיה, ולכן הממשלה אינה רשאית לעשות זאת ובוודאי לא להחליט בדבר ההכנסות הצפויות בעת שינוי ייעוד הקרקע.

קק"ל מסתמכת על האמנה שנכרתה בין המדינה לבין הקרן הקיימת ב-1961, שבה נקבע כי מקרקעי ישראל ינוהלו על פי עקרונות מועצת מקרקעי ישראל. לדעת הקק"ל, כל שינוי יהווה הפרה חמורה של האמנה והתערבות חריפה בסמכויות מועצת מקרקעי ישראל.

הרקע לפנייה של קק"ל לרובינשטיין הוא הצעת הפשרה שמנסח מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, בתשובה לבג"ץ הקרקעות החקלאיות שהגישה הקשת המזרחית הדמוקרטית.

במהלך הדיונים בתשובת הממשלה הועלו הצעות שלפיהן תגובש פשרה בין הקיבוצים לבין תנועת ש"ס והקשת המזרחית הדמוקרטית, ולפיה הקיבוצים יקבלו 20% משווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד ו-20% מערך הקרקע לאחר שינוי הייעוד יוקצו למטרות חברתיות. הצעת הפשרה הועלתה בעקבות סירוב החקלאים לקבל את מסקנות ועדת מילגרום, שפסקה פיצוי בשיעור של 10% בעת שינוי הייעוד במרכז הארץ ובעקבות התנגדות ש"ס למסקנות בטענה שחלק מהתקבולים עבור הקרקע צריכים לעבור לשכבות החלשות.

לטענת קק"ל, הממשלה אינה רשאית להחליט באשר לקרקעות שבבעלות קק"ל ווודאי שלא בדבר ההכנסות הצפויות מהן, שאינן אלא רכושה של קק"ל. לטענת לקט וגרבץ: "אין ספק שמדובר בהצעות שעלולות לפגוע באופן חמור בהכנסות הבעלים מן הקרקע, ולמעשה מהוות הלאמה של הקרקע. מהלך כזה יהווה הפרה חמורה של האמנה והתערבות חריפה בסמכויות מועצת מקרקעי ישראל, תוך פגיעה בחוק יסוד מקרקעי ישראל ובחוק כבוד האדם וחירותו".

דירקטוריון קק"ל ביקש מעו"ד יעקב נאמן לגבש עבור החברה חוות דעת בדבר הפיצוי המגיע לחקלאים, שתוגש לחברי מועצת מקרקעי ישראל. החקלאים סברו בתחילה שחוות הדעת תעזור להם להגיע לפשרה עם הקק"ל, אך לאחר שהתברר להם שהקק"ל אינו מתכוון להגיע לפשרה בדרך זו, ניסו להגיע להסכמה עם ש"ס.

ל"גלובס" נודע, שבחוות הדעת שהכין עו"ד נאמן לקק"ל הוא לא נענה לדרישות החקלאים לזכות יזמות מוחלטת על מלוא הקרקעות שבידיהם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצעת החוק לעיגון זכויות שניסו החקלאים לקדם בכנסת.