התמ"ס חוקר אם מלט מיובא במחירי היצף כדי להחליט על היטלים

לדברי פסח, במסגרת החקירה שלח המשרד מכתבים ליצרנים בתורכיה וברומניה, ליבואנים וכן לקונסוליות הכלכליות של שתי המדינות. זאת, בהתאם לכללי ארגון הסחר העולמי, שבו חברה גם ישראל. "התשובות שיגיעו בסוף החודש ייבחנו, ולאחר מכן יוחלט אם קיים היצף הגורם נזק לנשר.

"אם יתברר, כי אכן יש כאן ייבוא בהיצף, בסמכותי להורות לאגף המכס לגבות ערובה זמנית. לאחר מכן, ממצאי החקירה מוגשים לוועדה מייעצת שמגישה את מסקנותיה לשרת התמ"ס, והשרה מעבירה את החלטתה לאישור ועדת הכספים של הכנסת".

פסח ציין, כי המשרד אומנם עושה מאמצים לקצר את ההליך, העשוי להימשך חודשים רבים, אולם מדובר בהליך משפטי, לצד כללים שמכתיב ארגון הסחר העולמי, שלפיהם התמ"ס חייב לתת לכל הצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם. לדבריו, בנושא ייבוא קרטון גלי במחירי היצף, לא נפתחה חקירה.

בא-כוחו של מפעל נשר, עו"ד זאב וייס, המייצג את נשר בתלונה שהגישה לתמ"ס, אמר, כי יצרן מוכר את תוצרתו במחירי היצף בדרך כלל בשני מקרים. האחד, כאשר היצרן הזר מקבל סבסוד מגורם כלשהו במדינתו, ואז הוא יכול למכור את המוצר במחיר זול יותר ממה שהוא עולה בארץ הייצור המקורית.

המקרה השני, כאשר היצרן הזר מוכר במדינה מסוימת את מוצריו - באופן זמני בלבד - במחיר נמוך מהמחירים בארץ הייצור המקורית. זאת, במטרה לגרום ליצרן המקומי קשיים ולהביאו אפילו לפשיטת רגל. אז יכול היצרן הזר - באין לו תחרות - להעלות את מחירי מוצריו.