"הציבור הוא שישפוט"

על שאלת ניגודי העניינים של שרים וח"כים בבואם להצביע על הפשרת קרקע חקלאית

בהיסטוריה של הפשרת קרקע חקלאית שמור מקום של כבוד לח"כ (לשעבר) הקיבוצניק אלי גולדשמידט, אשר כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת הודיע, שהוא מפנה את מקומו בוועדה בדיונים הקשורים להפשרת קרקע חקלאית ולא ישתתף בהצבעות. זה היה הפתרון של גולדשמידט לדילמה הלא פשוטה, של ח"כ אשר נשלח לכנסת על ידי סקטור מסוים, ובבואו לפעול לטובת הסקטור הוא פועל במישרין גם לטובתו האישית.

מבקר המדינה החליט לבדוק את השאלה, האם לראש הממשלה, אריאל שרון, יש בעיה של ניגוד עניינים בהשתתפות בקבלת החלטות בנושא ההפשרה, וזאת בעקבות תחקיר "גלובס" ולאור העובדה, שלמשפחת שרון נחלה במושב כפר מל"ל, שהזכויות על חלקה אחת ממנה רשומות במינהל עדיין על שמו של שרון.

ביולי 2000 הנחתה ועדת האתיקה של הכנסת ח"כים בעלי עניין בוועדת הכספים שלא להשתתף בהצבעות בנושאים שיש להם עניין אישי בו. הח"כים החקלאים, שעסקו בחוק עיגון זכויות החקלאים, ובראשם שלום שמחון וישראל כץ, ביקשו חוות דעת מהיועצת המשפטית של הוועדה (וכיום של הכנסת), עו"ד אנה שניידר, בהקשר לכללים המחייבים אותם בטיפול בהצעת החוק לעיגון זכויות החקלאים. שניידר, בחוות הדעת מ-31.10.2000, כתבה:

"ואולם, אין מדובר בענייננו בנבחרי ציבור סתם. עוסקים אנו בחברי "הרשות המחוקקת" (סעיף 7 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948) ו"בית הנבחרים של המדינה" (סעיף 1 לחוק יסוד: הכנסת), וזכותו של חבר הכנסת ליטול חלק בהליכי החקיקה, היא זכות יסוד שאין לשללה ממנו.

כללי האתיקה קובעים, אמנם, כי כאשר מדובר ב"עניין אישי", לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה בוועדה (שהייצוג בה הוא סיעתי והסיעה יכולה להיות מיוצגת במקרה כזה ע"י ח"כ אחר), אך אין הם שוללים, ואין באפשרותם לשלול, את זכות ההצבעה של חבר הכנסת במליאת הכנסת, גם כאשר מדובר בעניין אישי. גם בוועדה רשאי חבר הכנסת להשתתף בדיון שיש לו עניין אישי בו, ובלבד שהודיע על כך כנדרש. על זכותו וחובתו של חבר הכנסת לייצג את בוחריו ועל זכותם של אלה להיות מיוצגים כהלכה וללא מגבלה בכנסת, יכולים אנו להרחיב את הדיבור עוד כהנה וכהנה, אך נראה לנו שמדובר בזכות כה בסיסית ומובנת, עד שאין צורך בהבאת כל האסמכתאות המשפטיות לכך.

"זאת ועוד, משמעותה של החלטה שתקבע כי בעניין שבפנינו מדובר ב"עניין אישי", ולא ב"עניין הנוגע לענף משקי שחבר הכנסת משתייך אליו", היא פתיחת פתח להעלאת טענות נגד השתתפותם של חברי כנסת רבים בהצבעות ועדה בנושאים שונים ומגוונים, החל בהצעת חוק משפחות ברוכות ילדים ועבור לתעריפי מים, פטורים ממס וכל נושא אחר שיש בו משום השפעה לא רק על כלל אזרחי המדינה או על מגזר מסוים בה, אלא גם על חבר הכנסת באופן אישי.

"נוכח כל האמור מחליטה הוועדה, כי אין לפסול השתתפותם של חברי הכנסת שהם חברי מושבים וקיבוצים בדיוני והצבעות ועדת הכספים בהצעת חוק עיגון ורישום זכויות חקלאים בקרקע. עם זאת, נראה לוועדה, כי במקרים דומים בעתיד מן הראוי כי חבר הכנסת המייצג ענף משקי, אשר עשויה לצמוח לו טובת הנאה אישית מתוצאות ההצבעה בנושא זה, יצהיר על טובת הנאה זו כך שתהיה שקיפות מלאה, והציבור הוא שישפוט אם חבר הכנסת פעל בעניין זה לטובת הציבור אותו הוא מייצג או לטובתו הוא".

עד כאן חוות הדעת. בעניין "הציבור ישפוט" יש בעיה, כי לרוב הציבור אין יכולת של קריאת מחשבות, ולכן, לדעת הח"מ, המודל של גולדשמידט עדיף.