"פרשת מושב שער אפרים צריכה להוות סימן אזהרה לכל מי שממהר לתת זכויות עודפות למושבים הסובלים מבעיות ביטחון או מבעיות כלכליות. אזהרה זו צריכה להיות מכוונת בעיקר כלפי משרד התשתיות ומשרד ראש הממשלה, שלוחצים כל העת על המינהל לאשר עסקאות והרחבות של מושבים וקיבוצים, מבלי לאפשר בקרה מתאימה, ובכך פוגעים לא רק בסדרי מינהל תקין, אלא גם במושב עצמו". כך אומרים גורמים במינהל מקרקעי ישראל.
מושב שער אפרים שוכן במזרח המועצה האיזורית לב השרון, על קו התפר, בליבו של המשולש טול כרם-קלנסואה-טייבה. היישוב סבל במשך שנים מנחשלות רבה שנבעה ממצבה הקשה של החקלאות וממיקומו הלא-אטרקטיבי, בסמוך לקו הירוק ובשכנות למזבלה של קלנסואה.
באמצע שנות ה-90 החליט מזכיר המושב, ישראל וילמובסקי, שהישועה למושב תבוא מהאפשרות לשווק קרקעות במסגרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, ששינתה ייעוד קרקע חקלאית למגורי בני המושבים.
בשער אפרים, כמו במושבים רבים אחרים, החליטו להגמיש מעט את ההחלטה, ובמקום לייעד את הקרקע לבני המקום, שיווקו אותה לכל דורש באמצעות מסע פרסום אגרסיבי, שהבטיח חצי דונם במחיר אטרקטיבי.
לשער אפרים היה מזל מיוחד. החלטה 737, "פרויקט הרחבה", מאפשרת תוספת מגרשים בשיעור של 115% ממספר הנחלות הקיימות. משמעות הדבר היא אפשרות להוסיף לשער אפרים עוד כ-90 יחידות. בשל מיקומו של המושב והנימוקים הבטחוניים, איפשר המינהל תוספת של 350 מגרשים.
במקום לגבות מהמתיישבים החדשים 25 אלף דולר עבור פיתוח, כפי שקובע המינהל, דרש המושב 80 אלף דולר לכל מגרש. בכך לא היה כל חידוש; גם מושבים אחרים חטאו בחטא זה, ואף גבו סכומים גבוהים יותר.
בשער אפרים, וגם במושב שדה חמד, שנמצא לא רחוק משם, הגדילו לעשות. המינהל חשד, שהם שיכנעו את המתיישבים החדשים, שהקימו בפאתי המושב שכונת וילות לתפארת, להגיש תצהיר שקרי לפיו שילמו רק 25 אלף דולר עבור הפיתוח.
כשהדבר נודע למינהל, הוא פתח בחקירה. במושב טענו שמדובר בטעות תמימה של אי הבנת ההוראות, אך במינהל הוחלט להקפיא את הקצאת המגרשים בשער אפרים. בנוסף הוחלט לערב את היועץ המשפט לממשלה, אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין הורה להוציא הוראת אגף מיוחדת של המינהל, האוסרת על גביית יתר וספסרות בהפשרת קרקע לפי החלטה 737, תוך החמרה והקשחה של מנגנוני הבדיקה של המינהל בדבר כשרות העסקאות. הוראת המינהל עצרה למעשה לחלוטין את הפשרת הקרקעות לפי החלטה 737 בכל הארץ, ויצרה בעיה קשה למושב שער אפרים.
ביולי 2000 פנה מושב שער אפרים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ודרש לחייב את המינהל לאשר את העסקאות עם המשתכנים החדשים שהומלצו על-ידי המושב. המושב ציין, שהשקיע 60 מיליון שקל ביצירת תשתית חדשה ובמסע פרסום יקר. לטענת המושב, החליט המינהל לעצור את חתימת החוזים כדי לשנות את תנאי ההתקשרות, דבר שגרם לביטול 15 מהעסקאות החדשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.