אין שוער בשער

תעשיית ההימורים הלא-חוקיים בכדורגל הישראלי מגלגלת מיליארדי שקלים, והעולם שותק. שערוריות, כמו זו שמככבת לאחרונה בעיתונות הספורט, צצות מדי פעם וחושפות טפח מתופעה הנמשכת מראשית ימיו של הכדורגל העברי כמעט באין-מפריע. הדבר היחיד שהשתנה זה המניע: פעם העסקונה הפוליטית בחשה, היום זה רק כסף. גלגל אותה

"אני ממלא טוטו כבר מגיל חטיבת-הביניים. פעם, לפני עשרים שנה, הכול היה יותר תמים, קצת כמו משפחה. הייתי עושה עבודות מזדמנות במכולת, ובכסף שחסכתי הייתי הולך לתחנה בימי חמישי ושם כמה טורים על המשחקים של שבת. מדי פעם, כשהיה מגיע צ'ק עם זכייה, הייתי מרגיש על הגובה. כולם בתחנה מסתכלים עליך כשאתה משלם את הטור של השבוע הבא עם הצ'ק של הטוטו. זה מעורר קנאה.

"תמיד עקבתי אחרי הכדורגל, הרבה לפני שהתחלתי עם הטוטו. אומנם לא תמיד הלכתי למשחקים, אבל שמרתי על קשר קרוב עם הקבוצה שלי. קראתי את כל העיתונים והייתי מעודכן. גם היום אני קודם-כול קורא את הספורט, אבל אם היית אומר לי אז שככה יראה הכדורגל של היום, בחיים לא הייתי מאמין. תמיד היו בכדורגל דיבורים והימורים, אבל היום זה נהייה ג'ונגל מוחלט. יש יותר מדי משחקים שבהם אתה רואה דברים חשודים. אתה כבר לא יודע במה להאמין. אני חולה על הכדורגל, אני רואה כמעט כל משחק שיש בטלוויזיה. אני את הכדורגל כבר לא יכול לעזוב. אז אני מהמר על מה שיש, ותודה לאל, בשוק יש הכול" (ל' ב', מהמר קבוע).

נא להכיר: ל' ב', שכיר, באמצע העשור השלישי של חייו, תושב עיר בינונית בצפון הארץ, חובב ספורט ישראלי מצוי. מקרה-מבחן קלאסי. ספורטאי בנעוריו, שירות קרבי בצבא, שלוש שנים סבלות בניו-יורק. השלים בגרות, נשבר באמצע התואר הראשון. האישה שבאה איתו מניו-יורק נשברה גם היא וחזרה לשם.

ל' ב' בטוח שפרשת ההימורים הנוכחית לא עלתה לכותרות במקרה. לארץ הזאת יש מחזור-חיים כמעט קבוע. מי שכבר היה בסרט הזה יודע בדיוק איך יתנהלו הדברים, ול' ב' הוא ותיק בעסק. הוא יודע, פחות או יותר, איך זה ייגמר. הימורי הספורט נספגו במחזור הדם של ל' ב' ללא כל דחייה. הוא חי את הזירה הזאת יום-יום.

הימורים לא חוקיים ומכירות משחקים היו בכדורגל הישראלי כמעט מיומו הראשון. פעם הפוליטיקה שיחקה שם תפקיד מכריע, היום מה שקובע הוא הכסף. הגורם השתנה, העיקרון לא. ישראל היא הרי מיזוג גלויות, ים של אינטרסים מנוגדים. ארץ ללא הסכמה. אין בה עדיין הימורים חוקיים, אבל כולם מהמרים על הכול - על הפוליטיקה, התקציב הלאומי השנתי, הביטחון, וכן, גם על הכדורגל. זה לא הופך את הספורט הישראלי למושחת. יש מדינות הרבה יותר גרועות מאתנו, וזה קורה גם במדינות מסודרות יותר, ארצות חוק. אגדות טוענות כי גם שם יד רוחצת יד.

בלי הוכחות, אי-אפשר לייצר האשמות. פרשת ההימורים שמסעירה כיום את הכדורגל הישראלי היא רק עוד שלב בדרך הארוכה של הענף משולי החברה אל מרכזה. לפרשיות כאלה, מטבען, יש דינמיקה של סירקולציה - הן מנפות אלמנטים שליליים. לא שבישראל נוהגים להדיח חלילה, כל ישראל הרי חברים. אבל למציאות חוקים משלה, וכמו שבעבר המציאות הענישה קבוצות ושחקנים שחטאו, כך יהיה גם בסיפור הזה. אחרי שהגשם ייגמר, הדשא יישאר ירוק יותר.

הפרשה האחרונה נחשפה בגלי צה"ל לפני כשלושה שבועות. כתב הספורט של התחנה השמיע הקלטה של דובר, שקולו עורבל, שטען כי לפחות ארבעה שופטים בשלוש הליגות העליונות מעורבים בהימורים על משחקים שהם עצמם שופטים.

על-פי הנטען, שופטים מקבלים סכומי כסף גדולים ממהמרים כדי להוציא כרטיסים צהובים לשחקן מסוים שעליו הניח המהמר את כספו. בהימורים הלא-חוקיים ישנה אפשרות להמר על התפתחויות שונות במשחק, כגון איזה שחקן יבקיע ראשון, איזו קבוצה תזכה בכדור הקרן הראשון, ולעברו של מי יונף הכרטיס הצהוב או האדום הראשון במשחק. הפרשה זכתה להדים גדולים אבל התפוגגה במהירות, ככל הנראה עקב מחסור בעדויות מוצקות.

"לגבי החומר שפורסם לאחרונה", נמסר מממשלת ישראל, "הענין נמצא בבדיקה".

"אני, כמו כולם, כל הזמן שומע שמועות וסיפורים", אומר גברי לוי, יו"ר ההתאחדות לכדורגל. "אבל אישית מעולם לא ראיתי איך זה עובד. אני לא עוסק בהימורים ומעולם גם לא ביקרתי בקזינו. אני יודע שהימורים קיימים בכל העולם, ואני מניח שהם קיימים גם אצלנו. מהניסיון הבין-לאומי, קשה מאוד לחסל לחלוטין תופעה כזאת, אבל צריך לעשות הכול כדי להילחם בה עד חורמה, כי זה גורם נזק עצום לספורט בישראל בכלל ולכדורגל הישראלי בפרט. הפתרון היחיד הנראה הוא שהטוטו יוכל להציע משחקים דומים לאלה שמציעים הפיראטים, וכך יפגעו להם בהכנסות. כל עוד זה נמשך, הכדורגל הישראלי מפסיד הון".

פטור ממס שעשועים

"הפעם הראשונה שראיתי 'בטים' (הימורים), היתה ביום חמישי בתחנה. מכבי ניצחו ודפקנו כמה בירות. היינו במצב-רוח טוב. פתאום ראיתי את איקס, שחקן עבר, שזכה באליפות עם קבוצת איקס. ניגשתי להגיד לו ערב טוב, ואני רואה על השולחן טפסים שאני לא מכיר. שאלתי מה קורה, והוא הכניס אותי לעניינים. עשינו אצלו אשראי של כמה אלפי שקלים והתחלנו לשחק. אחרי שנים שהתבאסתי בטוטו התחלתי להביא כסף. היינו מה-זה מבסוטים. בסוף התברר לי שאיקס הוא הסוכן של חצי עיר" (ל' ב').

התקשורת היתה הראשונה שהכניסה את הימורי הספורט לישראל. העיתון "ספורט ישראל" פרסם ב-14 באוגוסט 1951 טור ניחושים בן 12 משחקים, שנקרא בשם המקורי "נחשון". הטור פורסם ביום שני, והקוראים התבקשו לגזור אותו ולשלוח למשרדי המערכת בתל-אביב עד ליום חמישי. כבר בשבוע הראשון הוצפה המערכת במאות מכתבים, אבל לא נמצא אף מנחש שפגע בכל הניחושים. התיקו המפתיע שסחטה מכבי רחובות ממכבי תל-אביב (2:2) הכשיל את רוב המהמרים. הפרס הראשון, 15 לירות, לא חולק. בפרס השני, 10 לירות, זכה ראובן וייס, תלמיד תיכון בן 15 מתל-אביב. שאול ברזינצקי, נהג בן 22 מרעננה, גרף את חמש הלירות שהמתינו לזוכה במקום השלישי. להיט נולד.

למדינה שבדרך לקח ארבע שנים להבין את הפוטנציאל. ועדה בראשותם של יצחק בן-אהרון ושלום זיסמן (אביו של עו"ד שמוליק זיסמן), שהוקמה כדי לבחון דרכים לקידום הכושר הגופני של בני-הנוער, היא שהמליצה ביוני 1955 לממשלה להקים את ה"ספורטוטו". את מודל הטוטו היא שאבה מאירופה, ובין השאר היא המליצה שמפעילי המשחק יהיו פטורים ממס שעשועים.

המערכת התקשתה לעכל את הרעיון המהפכני, והטוטו יצא לדרך רק בפברואר 1961. בדרך הצליחו ארגוני הספורט לגרום לעצירת משחקי ליגת הכדורגל בעונת 1958, לאחר שנחשפה פרשת מכירות משחקים (שכונו אז בשם "ביומים") בין קבוצות מאותו מרכז פוליטי. ועדה בראשות ד"ר יוסף לם, מבכירי ההתאחדות, המליצה לחוקק חוקים בכנסת נגד התופעה. המלצותיה זרמו עם הירקון לים.

כבר בשבוע הראשון לפעילותו חילק הטוטו כסף טוב למהמרים. הוא לא השאיר שום סיכוי למתחרים. אברהם גטניו, מרחוב פלורנטין 55 בתל-אביב, היה הזוכה הראשון של הטוטו במדינת ישראל. גטניו, אוהד מכבי תל-אביב, גרף לכיסו 2205 לירות באביב של 1961.

עדויות קשות, תוצאות קלושות

"בשלוש השנים האחרונות אני מהמר קבוע בבטים. החלפתי כבר שני סוכנים מאז איקס. הסוכנים עובדים עם בנק מרכזי, יש אחד כזה בכל אזור. לפי מה שאני יודע יש להם משכורת וטלפון והכול. אני לא יודע אם הבנק יודע או לא, אבל כל סוכן מציע לך גם משחקי בונוס - משחקים שבהם הוא קובע לך שער הימורים יותר נמוך מהשער הרשמי של הבנק. זה כמו צ'ופר כזה" (ל' ב').

כניסת הטוטו לליגת הכדורגל הישראלית מולידה שערוריות רבות. בסיום עונת 1963 מחליט יו"ר ההתאחדות, אריה שריג, על הקפאת הירידות מהליגה הבכירה עקב חשדות למכירות משחקים. ביוני 1965 מורשעים שני שחקני הפועל חדרה, אליהו גבאי והבין-לאומי לשעבר, בנימין בלנרו, במכירת משחק לזכרון-יעקב. הם מורחקים לחמש שנים מהמגרשים. ב-1967 מחליטה הממשלה של לוי אשכול להקים למפעל הטוטו מועצה ממלכתית ממונה, שתסדיר את נושא ההימורים בספורט. כלום לא עוזר. ביוני 1971 מחליט שר החינוך, יגאל אלון, להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הליגה בישראל.

לראשות הוועדה ממונה שופט בית-המשפט העליון, ד"ר משה עציוני, ולצדו עו"ד משה בן-זאב (לשעבר היועץ המשפטי לממשלה) ויו"ר התאחדות האיכרים, יצחק זיו-אב. הוועדה שומעת עדויות קשות, חלקן מדהימות. יו"ר מועצת ההימורים, יוסף ענבר, מספר לוועדה כי 100 מיליון לירות, הכנסות הטוטו בארבע השנים האחרונות, נוהלו ללא כל פיקוח. עו"ד רובי ריבלין מספר לוועדה על כנופיות אלימות של מהמרי טוטו, המפעילות איומים וטרור על שחקני הליגה כדי להשיג את התוצאה הרצויה בעבורן. כל משחק שיורד מהטור מגדיל את סיכויי המהמרים להשיג תוצאה טובה יותר.

חברת החקירות "מודיעין אזרחי" מספרת לוועדה על שתי רשתות של הימורים לא חוקיים, שנוהלו על-ידי שניים מראשי מועדון שמשון תל-אביב ועל-ידי שוער סגל הנבחרת, יוסף סורינוב. שמונה שחקנים ממכבי רמת-עמידר מורשעים במכירת משחקים. שלושה מהם מורחקים לצמיתות, שלושה לשלוש שנים. הפועל חדרה (שוב), שקנתה משחק מבני-יהודה, מורדת לליגה א'.

ועדת עציוני קובעת כי דרך הניהול של הטוטו משחיתה את הכדורגל הישראלי. היא ממליצה לערוך רפורמה כללית במועצה להסדר ההימורים בספורט ובהתאחדות לכדורגל. אלון ממנה את סגנו, אהרון ידלין, ליו"ר ההתאחדות לכדורגל. ידלין מאלץ את העסקנים להתפטר מתפקידם.

למרות זאת, מציין השופט עציוני בינואר 1972 כי לטעמו לא בוצעה אף המלצה מהדוח שחיבר. הכול עף ברוח.

קבוצות נענשו

"מה שאני הכי אוהב בבטים זה שאתה יכול לקחת מה שבראש שלך. אתה לא חייב לבנות את כל התוכניות האלה של הטוטו, עם הצמצומים והמשולשים. פה הכול פשוט ויש המון דברים. אן.בי.איי, ליגה אנגלית, איטלקית, ספרדית - מה שאתה רק רוצה. לליגה הישראלית בכלל יש טופס מיוחד עם קרנות, צהובים, אדומים, הוצאות חוץ. הכול.

"זה כמו סופרמרקט. בגלל זה יש המון מהמרים פארשים שנופלים. כל יום יש לך סיפור על ילדים צפונים מתלהבים שהפסידו מאות אלפי שקלים. פראיירים לא חסרים במדינה הזאת. החוכמה היא לעקוץ את הסוכן, לחפש איפה הבנק סתם זרק מספרים. בכל שבוע יש המון משחקים כאלה. בספרד, צרפת, הולנד. מקומות כאלה שבהם רוב הישראלים לא מבינים. שם אני שם את הכסף, ואז בלילה אני מרים טלפון למספר ההוא שיש בערוץ הספורט. אם אתה תופס מכה על משחק כזה, אתה יודע שאתה תותח" (ל' ב').

רוב מועדוני הכדורגל והשחקנים שנגעו בחטא השחיתות מצאו את עצמם מחוץ למסגרות הראשיות של הכדורגל הישראלי. בסוף השבוע הראשון של דצמבר השנה נערך, לראשונה זה שש שנים, משחק הדרבי ברחובות, שהפגיש את שעריים ומרמורק לעיני אלפיים צופים. שבוע קודם-לכן שוחק הדרבי של חדרה לעיני 300 צופים. המשחקים נערכו במסגרת ליגה א' החצי-חובבנית. הקבוצות האלה כיכבו בשערוריות של שנות השבעים העליזות. שמשון תל-אביב, שגם נטלה חלק נכבד בחגיגות, משחקת איתן באותה ליגה.

שתי ועדות חקירה בראשות אהרון ידלין ניסו לטפל במחלות הילדות של הכדורגל. אחת הטילה עונשים כבדים על מוכרי משחקים בעונת 1975-6. השנייה המליצה ב-1989 על רפורמה בחלוקת כספי הטוטו - לא עוד דרך מרכזי הספורט כי אם לכל מועדון בנפרד, על-פי רמת הפעילות והיקפה.

ב-1992 התפוצצה פרשת מכירות של שופטי כדורגל בליגות הנמוכות.

ב-1993 הוענשו קבוצות מהליגה הארצית במכירת משחקים. הכח רמת-גן ספגה מינוס 14 נקודות, לחדרה הופחתו 12 נקודות, לדליית אל-כרמל 6 נקודות. הפועל רמת-גן נפרדה משתי נקודות ליגה, ואילו יבנה זוכתה מחמת הספק.

בשנים האחרונות התקדמה הטכנולוגיה בקצב מדהים. למהפכה הזו היתה השפעה מכרעת על הימורי הספורט החוקיים והלא-חוקיים. העולם החדש הביא איתו את הפלאפון, הפקס, האינטרנט והמענה הקולי, וכמובן גם את ערוץ הספורט. העולם נפתח. פתאום יכול כל מהמר מאשקלון לנחש את תוצאת המשחק בין אתלטיק בילבאו וסרגוסה מהליגה הספרדית.

העיתונים סיפרו בשנים האחרונות על כדורסלנים שמהמרים על תוצאות אן.בי.איי ועל כדורגלנים שמעורבים בהימורים לא חוקיים. שום דבר חדש או חריג, למי שמכיר את ההיסטוריה. יש הימורים חוקיים ולא חוקיים בישראל, ובזה מודים גם ראשי הטוטו, שבשנים האחרונות הפעילו בכמה מקרים חברות חקירה פרטיות כדי לעקוב אחר התפתחות השוק השחור. אולם ברמה העקרונית, מדגישים שם, תפקידם הוא להביא כסף לספורט באמצעות הימורים. חקירות ופלילים הן עניין משטרתי.

משל השור והמכלאה

"היום אני כבר יושב בסבבה בסלון והפקס שולח לי את הליינים. כל ערב שאני חוזר מהעבודה אני מתיישב על העיתון ובודק הכול. בערב, אם בא לי אני מרים טלפון ושם הימור על המשחק. למרות זאת אני עדיין יוצא ביום חמישי למרכז. אני גם שם בטוטו, למה לא? אם יבוא - יבוא. הבטים זה כסף טוב, אבל זה לא מכה כמו בטוטו, שאם אתה מביא אותה אתה מלך העולם.

"יש הרבה דיבורים על הבטים, מלא שמועות. כל אחד יכול לזרוק לך שמות של שחקנים או שופטים. בסך-הכול אלה האנשים שמסתובבים ממש בתוך העסק הזה, וכשהשוק מת אנשים כביכול מתפתים יותר להביא יותר כסף מהימורים. אבל בתכל'ס, קשה לי להאמין שהרבה אנשים יסכנו את המקצוע שלהם. בכל קבוצה של אנשים יש כמה אהבלים. מה שכן, יכול להיות שמאיימים על אנשים, זה כן, לזה אני מאמין. בדברים האלה אין גאלה. בבטים, מי שלא משלם לבנק חבל לו על הזמן. לי בעצמי היה איזה קטע לא לעניין, בגלל זה גם עזבתי את הסוכן השני. אבל שמעתי גם על אנשים שכיסחו אותם. כנראה שזה חלק מהסיכון" (ל' ב') "אי-אפשר לחסום שור בדישו", אומר משה תאומים, יו"ר הפועל תל-אביב. "מערכת ההימורים החוקית אינה עונה עוד על צורכי האוכלוסייה, ולכן צריכים למצוא אפיק חוקי שיעביר את המשחקים הללו מידי העולם התחתון לעולם העליון. אין לי ספק שאם הסכומים האלה יגיעו למקום הנכון, קרי לענפי הספורט השונים, ובעיקר לכדורגל, נהיה עדים להישגים ברמות שלא הורגלנו אליהן. אני מוצא לנכון לקרוא למחוקק להבין שיש לנו הזדמנות גדולה, באמצעות הטכנולוגיה המודרנית, להכניס את השור המועד הזה למכלאה הראויה לו".

בטוטו לא בטוחים לגמרי מהי ההשפעה הכלכלית של ההימורים הלא-חוקיים על המאזן שלהם. אחת הסברות טוענת כי עליית העניין הציבורי בהימורי ספורט משרתת באופן עקיף גם אותם. לראיה, ב-1999 הסתכמו הכנסות הטוטו ב-545 מיליון שקל. שנה מאוחר יותר קפץ המספר ל-754 מיליון. גידול מרשים.

"הערכות שלנו מדברות על כך שעל כל שקל בטוטו החוקי מסתובב אחד ורבע בלא-חוקי", אמר השבוע בכיר בטוטו. "זה לא מתפקידנו להילחם בתופעה, אבל אנחנו כן מחויבים לעשות כמיטב יכולתנו להעביר כמה שיותר מהמרים מהלא-חוקי אלינו".

חשבון פשוט: לפי האומדן השמרני למדי של אותו בכיר, מגיע היקף ההימורים הלא-חוקיים למיליארד שקל. אבל יש גם הערכות נועזות יותר.

"כמיליארד וחצי דולר בשנה מסתובבים בתעשיית ההימורים הלא-חוקיים, לא רק בספורט", טוען לוני הרציקוביץ', נשיא מכבי תל-אביב. "הספונסר הראשי של התעשייה הזאת הוא בית-המחוקקים הישראלי, שממלא פיו מים. יש כאן נזק עצום לספורט הישראלי. אם מהכנסות הטוטו כשליש הולך בחזרה לספורט, הרי שאם היינו מקבלים אותו נתח מהכנסות הפיראטים היו לנו עוד 250 עד 350 מיליון דולר בשנה, ואפשר היה לבנות כאן עשרה אצטדיוני כדורגל חדשים ברמה עולמית ועוד עשרה מתקנים איכותיים לספורט העממי.

"זו שערורייה ברמה הלאומית. צריך שמישהו בבית-המחוקקים יגיד עד כאן, כי הרי ההימורים הלא-חוקיים גדלים ללא הרף. בתחילת העשור אמרו שהם רק 20% מהתעשייה, והיום הם כבר 60%. אני לא אתפלא אם בקצב הזה הם יגיעו גם ל-80%. מדינות יותר שמרניות מאתנו, כמו אנגליה, כבר נתנו פתרון חוקי לבעיה. הגיע הזמן שמי שצריך לקבל החלטות יעשה את תפקידו, אחרת התופעה רק תחמיר".

השנה התנהל הטוטו ללא יו"ר במשך כעשרה חודשים. עו"ד רוני בר-און עזב בינואר, והאלוף במיל' יום-טוב סמיה נכנס ללשכה רק לאחרונה. צפי ההכנסות לשנת 2001 הוא ליותר מ-700 מיליון שקל, אך עדיין לא ברור אם בשורה התחתונה יצליח הטוטו להרוויח בשנת מיתון כזאת יותר כסף מאשתקד. אם זה יקרה, זה יהיה הישג מרשים מאוד.

לאחרונה הגישה המועצה להסדר ההימורים תלונה נגד חברה שהפעילה הימורים על הטוטו הספרדי בישראל. בית-המשפט המחוזי בירושלים הורה למפעיל המשחק, שהיה שולח למדריד מדי יום שישי בלדר עם טפסים וכסף, לסגור את העסק. הדיונים על גובה הפיצויים שדורש הטוטו נמשכים בין כותלי בית-המשפט. בטוטו ממשיכים לנסות ולסגור אתרי אינטרנט בעייתיים, שמפרסמים ליינים על משחקי כדורגל בישראל. זו כמעט מלחמה בתחנות-רוח, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה.

"מעשים פליליים", אומר ברוך דגון, דובר המועצה להסדר הימורים בספורט, "הם באחריות המשטרה. אגב, החוק קובע מפורשות כי לא רק המפעיל עובר על החוק אלא גם המהמר עצמו. מי שמפסיד מכך זה הספורט הישראלי, שמקבל פחות כסף. מאידך, אין לנו שום ספק שהפעלת המשחקים היומיים, כנראה מחודש מרץ 2002, תפגע אנושות בתעשייה הלא-חוקית. ממחקרים רבים שערכנו, ומניסיון שנצבר בחו"ל, ברור לחלוטין שרוב המהמרים מעדיפים לעבוד מול מפעיל חוקי. בסופו של דבר רוב המהמרים הם חובבי ספורט, והם מבינים שאצלנו הכסף שלהם הולך ישירות לקידום הספורט בישראל". ֲ