בית המשפט המחוזי בתל-אביב נענה לבקשת פרקליטות מחוז תל-אביב, לדחות את הדיון בתביעת מושב שער אפרים נגד מינהל מקרקעי ישראל, במטרה לאפשר למדינה למצוא פתרון לפרשה. הפרקליטות הודיעה לבית המשפט, שהיא מחכה לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בסוגיה זו.
ביוני 2000 הגיש מושב שער אפרים, הסמוך לטייבה ולטול כרם, באמצעות עו"ד גונן קסטנבאום, תביעה לחייב את המינהל לחתום על הסכמי פיתוח עם משתכניו החדשים, וזאת לאחר שהמינהל הודיע שאינו מסכים לחתום על ההסכמים, בטענה שאגודת שער אפרים גבתה מהם סכומים מופקעים.
לטענת המושב, סירובו של המינהל גורם קשיים כלכליים רבים, וזאת מאחר שהמושב השקיע 60 מיליון שקל בתשתיות חדשות לטובת ההרחבה. סירוב המינהל גם מונע מהמתיישבים לקבל משכנתא, בעזרתה יוכלו לבנות את ביתם. עוד טוען המושב, שיחס המינהל למושב גרם לרבים מהמתיישבים החדשים לבטל את תוכניתם לעבור למושב, עובדה המסבה למושב נזק קשה במיוחד.
לדברי קסטנבאום, המושב הסכים להצעת הפרקליטות לדחות את הדיון, מתוך רצונו לסיים את הפרשה במהירות האפשרית לטובת המשתכנים החדשים.
המינהל אישר לשער אפרים לבצע בסוף שנות ה-80 הרחבה, על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, המאפשרת תוספת מגרשים בשיעור של 115%. בשל מיקומו של מושב שער אפרים, ובשל מצבו הכלכלי הרעוע, החליט המינהל לאשר למושב תוספת של 350 מגרשים לבנייה, מתוכם 160 מגרשים לטובת בני המושב, ו-190 מגרשים למשתכנים חיצוניים.
לטענת המינהל, במקום לגבות מהמשתכנים החדשים 25 אלף דולר למגרש, כפי שסוכם, גבתה האגודה 70 אלף דולר מכל משתכן חדש, ואילו מבני המקום לא גבתה כסף כלל. למינהל דיווחה האגודה כאילו היא גובה 38 אלף דולר מהמשתכנים החדשים. עוד טוען המינהל, שהאגודה שיכנעה את המתיישבים החדשים להצהיר במינהל כאילו שילמו סכומים מופחתים.
לטענת המינהל, המושב איפשר לחברים "להחזיר" את המגרשים, ובתמורה שילם להם 70 אלף דולר. תמורה זו שימשה לשיפוץ בתי החברים.
כאשר נודע למינהל שהמושב משווק קרקעות במחיר גבוה ממה שנקבע, הוא החליט לעצור את חתימת הסכמי הפיתוח, וזאת בעקבות הוראתו של רובינשטיין. לטענת האגודה, פעולה זו גרמה לה נזק כלכלי קשה, ובעקבות זאת פנתה לבית המשפט.
בעקבות התביעה מינה המינהל ועדת היגוי, בראשות הח"כ לשעבר גדליה גל, שהתבקשה לבדוק את כל הפעולות שנעשו עד אז בפרויקט ההרחבה. באוגוסט 2001 הגישה הוועדה את המלצתה, לפיה על המינהל לחתום מיד על הסכמי פיתוח עם המשתכנים, במחיר ששילמו המשתכנים הראשונים.
עוד המליצה הוועדה להפריד את ההתייחסות למשתכנים מההתייחסות לאגודת שער אפרים, ובמקביל לקזז מעיסקאות עתידיות 6 מיליון דולר, שלטענת המינהל האגודה חייבת לו. ועדת ההיגוי אף המליצה למינהל לקבל החלטות בנושא זה במהירות המירבית, לטובת כל הנוגעים בדבר.
למרות שמסקנות התקבלו לפני חמישה חודשים, טרם החליט המינהל מה ייעשה בהן. המשך הדיון בבית המשפט נקבע למארס 2002.
מזכיר שער אפרים, ישראל וילמובסקי, ומנהל החשבונות של
המושב, יצחק הרשקו, נעצרו בתחילת החודש, בחשד שהונו ב-50 מיליון שקל את בנק לאומי
למשכנתאות, על-ידי קבלת משכנתא עבור חברי המושב, באמצעות מסמכים מזויפים, כביכול
לצורך פיתוח המקום. לטענת המשטרה, חלק מהכסף הועבר לחשבונותיהם הפרטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.