שרון לאביגדור יצחקי: בינתיים תקפיא

מנכ"ל משרד ראש הממשלה מעכב את הצעה להפשרת קרקע חקלאית, והמילכוד הפוליטי-משפטי מעמיק

בהוראת ראש הממשלה אריאל שרון, הפסיק מנכ"ל המשרד אביגדור יצחקי את הטיפול בגיבוש הצעה להחלטת ממשלה מוסכמת בעניין הקרקע החקלאית. ההחלטה להכניס את הנושא להקפאה עמוקה התקבלה תוך כדי הטיפול בבעיות התקציב והכלכלה, לאחר ששרון זיהה, כי אין לו כל אינטרס להתקדם בנושא.

1. ש"ס ויהדות התורה - אלי ישי, שלמה בניזרי ויעקב ליצמן, תפסו ערנות חדשה בענייני קרקע חקלאית, והם אורבים בפתח. רק ממתינים לאיזו שהיא נתינה ממשלתית, כדי לגזור ממנה דיבידנדים נכבדים לקהל שלהם.

2. נפגעי הקיצוצים - לא יתכן שמצד אחד מקצצים בחינוך ובסעד, לא תומכים בנכים, לא מורידים שכר לימוד, מבטלים את חוקי הנגב ואת חוק משפחות ברוכות ילדים, ומצד שני מסדרים לחקלאים דהיום, שדורשים להיות הנדל"ניסטים-של-מחר, חלק מרכזי בחבילה, שמוערכת בעשרות מיליארדים.

3. צו הביניים שהוציא בג"ץ נכנס לתוקפו ב-15 לנובמבר 2001, והוא מקפיא את החלטות המינהל 727, 737 ו-717 להפשרות קרקע בעיקר במרכז (היועץ המשפטי נתן כמה הקלות לפריפריה ולכן ההקפאה, בגדול, איננה מתייחסת אליהם). הצו לא ממש מפריע. יש היום עודף יחידות דיור בנויות וגם מספיק פרויקטים לשווק.

4. והצד האישי - מבקר המדינה אליעזר גולדברד, אמור לדווח לוועדה לביקורת המדינה, מה הן תוצאות בדיקתו בנושא זכותו של ראש הממשלה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות בקרקע חקלאית, לאור זיקתו המשפחתית לנחלה במושב כפר מל"ל.

אז מה יהיה?

הנה התסריט העתידי: נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, ראש ההרכב הדן בעתירת הקשת המזרחית, לא ירצה לקבל החלטה במקום המדינה. זה לא נוח לו. הוא יבחר בחיים הקלים. ברק עשוי לקבוע, שהנושא כה חשוב, עד כי הוא מחייב חקיקה ראשית. הוא צפוי להחזיר את התיק לממשלה ולקבוע, שעד שיתקבל חוק, יהיה צו הביניים בתוקף.

יתחילו לטפל בחוק. במצב הטוב זה יקח כמה שנים. במצב הרע, וזה המצב הסביר בכנסת שחבריה נראים יותר ויותר כילדים משועשעים בדיסנילנד, ייכנסו החברים ללהט של החלטה-עכשיו. ובמילים אחרות: במקום לריב, נחלק את הקופה איך שטוב לנו.

במצב נורמלי, של בית מחוקקים תקין שמתפקד לא רק לטובת האינטרס הפרטי של חבריו, היה קם הרוב ואומר: חברינו החקלאים, אתם 3% מהמדינה, קיבלתם קרקע כגורם ייצור, אנחנו מכבדים את הדם היזע והדמעות, נותנים לכם פיצוי יותר-מסביר (המלצות ועדת מילגרום) - אבל אנחנו בשום אופן לא הולכים לנשל 97% מהאוכלוסיה.

אלא שהכנסת, במצבה היום, צפויה להחליט אחרת: אנחנו ניתן לחברינו החקלאים כל מה שהם רוצים, והתמורה שתתקבל מהפשרות הקרקע תחולק על פי קריטריונים שאנחנו, בכבודנו ובעצמנו, קובעים אותם מראש: לחברתיים, לחרדיים, לברוכות ילדים, לשכונות, לישיבות, לעולים, לנסיעות, לביגוד ושיעורי אנגלית לח"כים.

אם היום מדובר בהכנסה למדינה של 2-1.5 מיליארד שקל שהמינהל מעביר מידי שנה לקופת האוצר, הרי אחרי ה"חוק" יעבור הכסף ישירות לקופות הפוליטיות. התוצאה: כדי להשלים את החור שייווצר בתקציב, יצטרך האוצר לקצץ בבשר החי, בבריאות, בחינוך ובביטחון.

במילים אחרות, עם כל הכבוד לנשיא בית המשפט העליון: עבודה קלה בשבילו עלולה להיות מכה גדולה עבור כולם. אז עדיף שיחליט.