אם לא די במשבר הפוקד את ענף הקמעונאות בארה"ב, הרי ענף הקניונים החל לפלוט
מקרבו את הקניונים הישנים שכבר אינם מושכים קונים, ובמיוחד לא שוכרים גדולים
(Anchor Stores) מקרב הרשתות הגדולות, המהוות את האטרקציה המרכזית במרכזי הקניות.
הרשתות הגדולות, שממילא מצמצמות את פעילותן וסוגרות סניפים לא רווחיים, עורקות
מהקניונים הישנים, שמאבדים בעקבות זאת, גם דיירים קטנים יותר. מאז אמצע שנות
ה-90 נסגרו למעלה מ-300 קניונים ישנים שבהם התמקמו 1-2 שוכרים גדולים. 300-500
נוספים צפויים ללכת בעקבותם בשנים הקרובות.
לעודפי ההיצע בזירת הקניונים יש גם השפעה על חיסולי הישנים. על פי הערכות,
בשנה שעברה, לכל מבקר בקניונים, המתינו בממוצע 15 רגל רבועה של שטח קמעונאי,
בהשוואה ל-11 רגל רבועה לכל מבקר בשנות ה-80. באטלנטה, למשל, ממתינים לכל קונה
25 רגל רבועה של שטח מסחרי.
לדעת מומחים, הקניונים הישנים, המכונים גם קופסאות בטון, נידונו לכליה בשל
תכנון לקוי, שאינו מקל על הקונים, ובשל העובדה שהם נעדרים ערך מוסף או אלמנט
בידורי אטרקטיבי, בעקבות פשיטות רגל ונטישות של בתי קולנוע.
בעלי הנכסים הללו נותרו עם נכס נטוש, שערכו ירד פלאים, ומעל לכל, הם נאלצים
עדיין לשלם מיסים בשווי של עשרות אלפי דולרים בשנה, עליהם נוספים הוצאות שמירה
ותחזוקה בשווי אלפי דולרים בחודש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.