עו"ד דורון חכם, שייצג בזמנו את בעלי מתחם הולילנד בירושלים, ביקש מהשמאים
שעסקו בהערכת הנכס, לתת לקרקע את השווי הנמוך ביותר. כך התברר באחרונה, במהלך
דיונים של ועדה מטעם מועצת שמאי מקרקעין, שדנה בתלונה נגד שמאים בפרשה שנחשפה
ב"גלובס".
באותה פרשה הועלו גם טענות כלפי נציב מס הכנסה דאז, דורון לוי, בנוגע לטיפולו
במתחם שבירושלים, אך הן נמצאו חסרות בסיס.
עו"ד חכם, ממשרד עו"ד יהושע רוזנצוויג, העיד ב-10 בספטמבר השנה בוועדה מטעם
מועצת שמאי המקרקעין שדנה בנושא. הוא אמר:
"הסברתי שאני צריך חוות דעת בקרקע מעורבת, שבאותו זמן יש עליה מלון עתיק יומין
(הולילנד - א.ל) פלוס שטח פארק שאמור להיות שטח ציבורי. ביקשתי מהשמאי מרדכי
זייד חוות דעת, שבמסגרת שיקול דעתו ייתן את השווי הכי נמוך לקרקע.
"...רצינו עוגן שיווסף עלות נמוכה בקרקע... אני רוצה חוות דעת שתבטא מצב קיים,
כי בעיני זוהי אינדיקציה לשווי נמוך, בין אם זה נכון ובין אם זה לא נכון. לכן
ביקשתי שזה יהיה מהר, ולכן ביקשתי שימנע מלפנות למוניציפליה (עיריית ירושלים
- א.ל) כדי למנוע היטל השבחה.
"ההערכות שלנו הפנימיות היו שהקרקע תהיה שווה הרבה יותר. זה לא דבר מיוחד,
יצא לנו כמה פעמים לבקש שומה יותר נמוכה".
השמאים זייד ורמי סויצקי הגישו שומה, לפיה שווי הקרקע נאמד ב-12-11 מיליון
דולר. לאחר זמן קצר מכרו הבעלים, בהם משפחת הלל צ'רני, את המתחם בן 121 דונם
לחברות קלדש, קרדן נדל"ן ולאומי השקעות ב-100 מיליון דולר - מחיר הגבוה פי
8 מהשומה שנתנו זייד וסויצקי.
זייד גם כתב תרשומת, על-פי שיחת טלפון שערך עם חכם. בתרשומת נאמר, בין היתר:
"ירושלים - הולילנד מלון. בעלים אחד, חברה אמריקנית שנשלטת על-ידי ישראלי -
צ'רני... ציפייה 12-10".
ועדה מטעם מועצת שמאי מקרקעין שבדקה את המסמך קבעה, כי אין ספק שמשמעות ההערה
היא, שזייד הבין מחכם, שהציפייה היא שייתן שומה שלפיה שווי הנכס נע בין 10
ל-12 מיליון דולר.
מתחם מלון הולילנד הועבר מבעלות של החברה הזרה הולילנד הרשומה בישראל לחברה
ישראלית בשליטת אותם בעלים, בהליך המכונה "גיור חברה". מועצת שמאי מקרקעין
קבעה, כי ההעברה בוצעה לפי שומה עצמית בערך מופחת, באופן הנוגד לכאורה את חוקי
המס. המשטרה סגרה את התיק בלא שאיש הועמד לדין.
כספיח לאותה פרשה, הגיש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תלונה נגד
זייד וסויצקי, על שנתנו שומה שאינה ראויה. מועצת שמאי מקרקעין הקימה ועדה שבדקה
את התלונה והגיעה למסקנה, שהשומה שהוציאו לא ניתנה לפי הכללים, התקנים והנהלים
המקובלים במקצוע, וכן לא הכילה את מלוא הפרטים הדרושים. בראש הוועדה עמדה עו"ד
נורית ישראלי, וחבריה היו השמאים לבנה אשד ויובל דנוס. במהלך הדיונים בוועדה,
נתנו המעורבים בפרשה הסברים שונים לגבי הפער הגדול בין השומה לבין מחיר המכירה.
הוועדה קבעה, כי אף אחד מהסברים אלו איננו יכול להסביר את מלוא הפער.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
