מה המניע של מדיניות טראמפ אל מול הודו, ואיך זה קשור לרוסיה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכה בסוף השבוע את הודו עם "חבטה" כלכלית חדשה, וזאת בעקבות הדרישה שלו לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים. אלא שזה עשוי להתגלות בקרוב כקדימון לצעד נוסף וחמור בהרבה נגד ניו דלהי.

● שאלות ותשובות | טראמפ סוגר את שערי ארה"ב לרילוקיישן, אבל עבור הישראלים יש חדשות טובות
● יודעת לסגור עסקאות: האישה שטראמפ מכנה "המנהיגה החזקה ביותר באירופה"

הכלכלה הצומחת ביותר והרביעית בגודלה כבר ספגה מכסים בגובה 50% בעקבות התעקשותה לרכוש נפט מרוסיה, עתה - לפי דיווחים בשורת כלי תקשורת כדוגמת פיייננשל טיימס, רויטרס ו־CNBC - האמריקאים לוחצים על אירופה להצטרף למכסים בגובה 100%.

המדיניות של וושינגטון מול הודו נובעת מהאכזבה שלהם מהניסיונות החוזרים ונשנים להביא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכינון הפסקת אש עם אוקראינה, וההבנה כי הודו היא מקור הכנסה חשוב שלו. בשנת 2024 לבדה, סך ההכנסות הרוסי מיצוא נפט להודו הסתכם בכ־52.7 מיליארד דולר, עבור כ־1.85 מיליון חביות ביום. כ־40% מכלל יבוא הנפט ההודי.

זה לא תמיד היה המצב, למעשה המצב היה רחוק מכך: בטרם מלחמת רוסיה־אוקראינה, הודו ייבאה מרוסיה כ־100 אלף חביות נפט ביום בלבד ב־2021. כבר ב־2022, שנת הפלישה של פוטין, חל זינוק לכמיליון חביות ביום, ומ־2023 ישנה התייצבות על כ־1.85-1.6 מיליון חביות ביום ברמה השנתית, כולל מתחילת 2025.

שלישית בטבלת יבואניות הנפט הגדולות

הדבר משקף את מדיניות החוץ הוורסטילית של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שבממשל האמריקאי מתקשים להבין. מחד, מודי שב על מחויבותו לתוכנית מסדרון IMEC להובלת סחורות מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל לאירופה דרך יוון, לצידו של טראמפ בפברואר האחרון, ומאידך הוא ממשיך לייבא נפט רוסי בהיקפי ענק.

ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה, מגדירה את מערכת היחסים האמריקאית-הודית בתור שיח "חירשים-אילמים", אף ששתי המדינות דמוקרטיות ודוברות אנגלית. "ישנם משקעים רבים וחוסר הבנה בין הצדדים. הודו וארה"ב היו במגמה של העמקת היחסים, וטראמפ בעצם תוקע את זה. לשתי המדינות יש קווים אדומים, להודו זו פקיסטן ולארה"ב זו רוסיה. שתיהן לא מבינות כי הן צריכות האחת את השנייה".

המדיניות ההודית נובעת מצרכי האנרגיה שבלעדיהם לא תוכל הודו להמשיך לצמוח באופן שאליו שואף מודי. הנפט מהווה בשנים האחרונות כ־30% מכלל היבוא ההודי, תוך שבהיבט הכמותי - הזהב השחור צומח בעקביות מכ־4.3 מיליון חביות ביום ב־2020 לכ־4.8 מיליון חביות ביום, אשתקד. אלו סיפקו כ־85% מכלל צרכי האנרגיה המקומיים של הודו. צמיחת היבוא, מחזקת את מקומה של ניו דלהי במקום השלישי בטבלת יבואניות הנפט הגדולות, מתחת לסין ולארה"ב, שלצורך ההשוואה בתקופה המקבילה עמדה במקום עם יבוא של כ־6.6 מיליון חביות ביום.

מן הזווית האמריקאית, ניכר כי טראמפ מבין את ההשלכות של אותם 50% מכסים על הסחר הבילטרלי עם הודו, שעומד על כ־190 מיליארד דולר בשנה. "הודו הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם (של רוסיה)", ציין טראמפ בראיון לרשת פוקס ניוז. "שמתי 50% מכס על הודו כי הם רוכשים נפט מרוסיה. זה לא דבר פשוט לעשות. זה ביג דיל, וזה גרם לקרע עם הודו".

טראמפ במסרים מנוגדים

"הממשל ההודי קוראים ומודעים לאיומים שטראמפ מפזר ברשת, אבל כרגע הם מגלים בגרות -כשהאסטרטגיה מתמקדת בהימנעות מתגובה פומבית והיגררות להתכתשויות", מסבירה ד"ר אושרית בירודקר, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, חוקרת בכירה במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה (JISS), מנכ"לית חברת Indivade. "כרגע, צוותים משני הצדדים ממשיכים לעבוד מאחורי הקלעים. הודו מבינה את המקום שממנו טראמפ פועל, וכי הוא משתמש במכסים כאמצעי לחץ על רוסיה אחרי שהבין שפוטין לא בדרך להפסקת אש - בטח אחרי שיגורי הכטב"מים לעבר פולין שהקפיצו את מטוסי נאט"ו. אין ספק שהמהלך שטראמפ רוקם, הוא מורכב לאירופה - שם יש מדינות שתלויות באספקת הגז לקראת החורף הקרב".

בסל השיקולים של טראמפ עומד ככל הנראה נפט, אבל לא בהכרח כזה מרוסיה ובטח לא מהודו. וושינגטון הולכת ומתקרבת ליריבה הגדולה של ניו דלהי, פקיסטן, כאשר מִנהל מידע האנרגיה האמריקאי (EIA) מעריך כי עתודות הנפט הפקיסטניות עשויות להגיע לכ־9.1 מיליארד חביות. ב־2023, למשל, הופקו בפקיסטן פחות מ־100 אלף חביות ביום, לעומת כ־13 מיליון חביות ביום אצל המפיקה המובילה בעולם - ארה"ב. זו גם שואפת לממש את פוטנציאל היסודות הנדירים בפקיסטן, שעליה הוטלו מכסים בגובה 19% "בלבד". "הראיון משקף שנראה כי טראמפ מתחיל להבין שטיפס על עץ גבוה", אומרת ד"ר דגן עמוס. "נראה שנשיא ארה"ב ממשיך בגישה העסקית, ולכן ללובי הפקיסטני קל להגיע אליו. ארה"ב רוצה להשפיע על פקיסטן בגלל הנשק הגרעיני ועניינים היסטוריים שקשורים לאפגניסטן".

ב־CNBC וברויטרס מדווח כי טראמפ לא רק שואף כי ארה"ב תטיל מכסים בגובה 100% על הודו אלא, כאמור, גם האיחוד האירופי - לאחר שבתוך חמש שנים הסחר הבילטרלי של הודו ואירופה יותר מהוכפל: מכ־65.3 מיליארד אירו לכ־136 מיליארד אירו. בד בבד, הוא שואף כי האירופים ינקטו בצעד דומה מול סין, במטרה "לחנוק" את הכנסות הנפט של פוטין.

בינתיים, הוא ממשיך במסרים המנוגדים. ברשת החברתית X (טוויטר, לשעבר) צייץ טראמפ בשבוע שעבר כי שיחות הסחר עם הודו נמשכות, ומודי הוא "חבר טוב מאוד". לעומת זאת, ברויטרס דווח כי בשיחת ועידה, נשיא ארה"ב הבהיר לממונה הסנקציות של האיחוד האירופי, דייוויד אוסאליבן, את דרישתו ל־100% מכס. "הם למעשה אומרים: אנחנו נעשה זאת, אך אתם נדרשים לעשות זאת איתנו", סיפר דיפלומט אירופי לרויטרס.

הודו פועלת מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן

מנגד, ד"ר בירודקר מדגיש כי האסטרטגיה ההודית היא לפעול מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן. "כשמנהלים מו"מ עם כלכלה עצומה כמו הכלכלה ההודית, הדברים מורכבים וזה לא מתרחש בהתאם לגחמותיו של טראמפ, אלא ייקח מספר חודשים. מבחינת רכישות הנפט, איני רואה את הודו מפסיקה או מקזזת בייבוא מרוסיה בקרוב, בעיקר כי אחרי מסע ההכפשות של טראמפ ברשת בחודשים האחרונים, נכנסו כאן אלמנטים של כבוד וגאווה לאומית שיש להם השפעות פנימה על קהל הבוחרים של מודי. בטווח הארוך, נראה ירידה בייבוא הנפט הרוסי להודו".

ד"ר דגן עמוס מסכמת כי היא תופתע מאוד, אם טראמפ אכן יממש את איום 100% המכסים. "סין היא איום הייחוס של הודו", היא מסבירה על המשותף עם וושינגטון. "הודו לא בקטע של מחנאות: רוסיה היא לא בדיוק האס, יש לה פרויקטים גם עם מדינות אירופה והמפרץ. להודו יש ראייה הרבה יותר אסטרטגית, בזמן שארה"ב סובלת מקוצר ראייה: יחסי הודו-רוסיה נמשכים מאז המלחמה הקרה, כשרוסיה באה לקראת הודו בהזדמנויות רבות. הקערה התהפכה, וכעת ידה של הודו על העליונה מול רוסיה - ואני בספק שכל ראש ממשלה, גם אם הוא לא מודי, יוותר על דבר שכזה".