אנרון התמוטטה - אנדרסון תיפול?

כאשר נפגשו, באמצע שנות ה-80, זה נראה היה כמו הזיווג המושלם. אנרון, חברה להולכת גז מיוסטון, נכנסה לפעילות מסחר באנרגיה, כשהיא משלבת טכנולוגיה עתירת ידע ותיאבון אדיר לסיכונים. אנדרסן, חברת רואי החשבון הגדולה שנבחרה להיות המבקר החדש של אנרון, היתה המיוחדת ביותר מבין חמש הגדולות בענף ראיית החשבון העולמי.

עם שיטת ניהול ריכוזית ואגרסיבית, התגאתה אנדרסן במוניטין שלה כמי שידעה למצוא עבור לקוחותיה גם פתרונות, ולא רק לאתר עבורם את הבעיות. היא סיפקה את הסחורה באמצעות תרבות פנימית חזקה, שנבנתה על הכשרה אינטנסיבית ומרוכזת, ועמדות ברורות וחד משמעיות.

עם השנים, שגשג הזוג המאושר זה לצד זה. אנרון הפכה לאחת מהחברות הזוהרות ומהירות הצמיחה ביותר בארה"ב. אנדרסן הרוויחה מיחסיה עם אנרון עמלות גדלות והולכות, ועובדים שהיו מועסקים במשרדיה ביוסטון וטיפלו בביקורת של אנרון, מצאו עצמם במשרות בכירות באנרון.

בשנה שעברה, השתבשו היחסים, כאשר הכריזה אנרון כי דו"חותיה הכספיים, שקיבלו כל השנים את חתימתה ואת אישורה של אנדרסן, כללו כמה נתונים מוטעים. השוק הגיב בפאניקה, יכולת המסחר של אנרון יבשה תוך זמן קצר, עד לסחרור שהוביל אותה להגיש בקשה לבית המשפט לפעול בחסותו, תחת סעיף 11 לחוק פשיטות הרגל של ארה"ב (צ'אפטר 11), ונכסיה שנאספו בתשומת לב במשך השנים, הוצאו למכירת חיסול לכל המרבה במחיר.

בשבוע שעבר, הגיעו כמה מההשלכות הלא נעימות של הנפילה גם אל סף דלתו של ג'וסף ברארדינו, מנכ"ל אנדרסן, העלול לעמוד מול כמה תביעות יקרות מאוד נגד השותפים בחברה.

הראשונה היתה הודעת משרד המשפטים האמריקני כי הוא פותח בחקירה פלילית סביב האירועים שקדמו לפשיטת הרגל של אנרון. ואז הופיע הנשיא ג'ורג' בוש בטלוויזיה כדי להדגיש באיזו דרגת חומרה הוא מתייחס לשערוריית אנרון, תוך שהוא מכריז על בחינת החשיפה העיסקית של החברה.

זה היה מאתגר מספיק. אבל הבשורות המרות ממש מבחינתה של אנדרסן הגיעו אחר כך, ביום ה', כאשר נאלצה השותפות להודות כי עובדיה השמידו "מספר משמעותי אך לא ידוע של מסמכי נייר, מסמכים אלקטרוניים והתכתבויות" מתוך תיקי אנרון.

אבל גם כאן זה לא הסתיים. ביום ו' דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי ברארדינו "סיפק את מה שנראה עכשיו כמידע לא מדויק, במהלך עדותו בקונגרס בחודש שעבר", על כמה מהעיסקאות שביצעה אנרון.

רואי חשבון ומבקרים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות במרכז האשמות, כאשר הלקוחות שלהם נקלעים לצרות פיננסיות. כל חמש חברות רואי החשבון הגדולות בעולם נאלצו עם השנים לפתח עור עבה, תוך שהן מזכירות לציבור כי מבקרים ורואי חשבון אינם יכולים לערוב למהימנות כל נתון ונתון, אלא רק על הגישה שבה נוקטת החברה בהכנת דו"חותיה.

כך שתגובתן הראשונה של חמש הגדולות לסיפור אנרון היתה התייצבות כחומה בצורה מאחורי ברארדינו, כאשר זה טען כי אנדרסן הוכיחה כי הסטנדרטים החשבונאיים דרשו עדכון. אולם אם אנדרסן ויריבותיה חשבו שזה מה שיגרום לבעיה להיעלם, הן טעו, בגדול.

גם לפני שהודתה בהשמדת מסמכים, אנדרסן היתה חשופה באופן חריג לביקורת שסבבה את אנרון. זהו המקרה השלישי והמשמעותי שבו ביקורות שביצעה אנדרסן הוכחו כפגומות. במקרים קודמים, כמו במקרה הדו"חות של ווייסט מנג'מנט אנד סנבים, נקטה רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) בצעד הבלתי שיגרתי של פתיחה בהליכים משפטיים נגד אנדרסן, ולא רק נגד הנהלת החברה.

במקרה של ווייסט מנג'מנט, הסכימה אנדרסן לשלם קנס של 7 מיליון דולר ועוד 20 מיליון דולר לבעלי המניות של ווייסט מנג'מנט, מבלי שהודתה באחריות כלשהי.

בשני המקרים, טענה ה-SEC כי שותפי אנדרסן לביקורת העלו חשדות או חששות באשר לפעילות החשבונאית של החברה הספציפית, כשהם מגדירים אותה כהצעות לתיקוני ביקורת, אבל אז חזרו בהם. כדי לעשות זאת, היה עליהם לשכנע את עצמם כי הבעיות המתמשכות בדו"חות אינן בעיות מהותיות מבחינת בעלי המניות, בדיוק כפי שעשו במקרה של אנרון.

מאז ביצעה אנרון תיקונים רבים בסעיפי ההכנסות, שהיו קשורות לשותפויות חוץ-מאזניות, תיקונים שלמעשה היו אמורים להיכלל בדו"חות החברה. אנרון טוענת כי התיקונים כללו "תיקוני ביקורת מוצעים לשנים קודמות, וסיווגים חדשים שנקבעו כבלתי חשובים בשנה שהוצעו במקור".

באחת השנים - 1997, הרווח הגולמי שעמד על 105 מיליון דולר, לא כלל במקור תיקון מוצע של 51 מיליון דולר, כמעט מחצית מהסכום. אנדרסן טענה כי הטעות היתה לא משמעותית, ובמילים אחרות, היא לא נתנה למשקיעים רושם מוטעה. היא הסיקה את המסקנה הזאת מהשוואת היקף הטעות לנתון הרווח המתוקן, ללא ספק מבחן שנוי במחלוקת לבדיקת מהותיות.

אם לאנדרסן היה מוניטין כחברה שמרנית, אפשר היה אולי לייחס את שורת המקרים האלו למזל רע. אולם החברה, שנוסדה ב-1913 ועד לא מכבר היתה מוכרת בשם ארת'ור אנדרסן, בולטת בהתנגדותה לשורות החליפות הכחולות המאפיינות את יריבותיה בארבע הגדולות.

בחלקו, בשל המוניטין המסוים שלה, אנדרסן היא הקטנה ביותר מבין החמש, מה גם שהתרבות המיוחדת שלה היקשתה עליה להשתלב באופן פעיל בגל המיזוגים והרכישות שאיפשר ליריבותיה לצמוח למימדי ענק. הגודל היחסי שלה בולט עוד יותר על רקע היפרדותה באוגוסט 2000 מזרוע ייעוץ המחשבים לשעבר, הנושאת כיום את השם אקסנצ'ר.

נתונים שפורסמו בחודש שעבר על ידי בטאון ראיית החשבון הבינלאומי מראים כי החברה רשמה בשנה שעברה הכנסות של 9.34 מיליארד דולר, בהשוואה להכנסות של 12.4 מיליארד דולר שהזרימה דלויט טוש טומאטסו, או 21.6 מיליארד דולר שזרמו לפרייס ווטרהאוס קופרס.

הפערים ביניהן סיפקו תנופה מחודשת לגישה שבה נקטה אנדרסן מאז ותמיד, לפיה היא מחויבת להעניק ללקוחותיה פתרונות טובים יותר מכפי שהיו יכולים להציג יריבותיה. זאת גם היתה בוודאי הסיבה לכך שלאנדרסן היתה תמיד משיכה מיוחדת לחברות המפגינות צמיחה מהירה, כדוגמת אנרון.

לפיכך, איש לא הופתע מכך שמועסקים רבים של הסניף היוסטוני של אנדרסן, נחתו בסופו של דבר במשרות בכירות באנרון. תהליך כזה קורה לא מעט בחברות ראיית חשבון. אבל רק משום שזה הליך שיגרתי, אינו אומר שזהו תהליך נטול סיכונים.

לדברי ה-SEC, ‏14 עובדים לשעבר באנדרסן נחתו במהלך שנות ה-90 בווייסט מנג'מנט, בעיקר בעמדות בכירות ביותר בתחום הפיננסי והחשבונאי. באוסטרליה, נמתחה על אנדרסן ביקורת חריפה בשנה שעברה כאשר התגלה כי שלושה משותפיה לשעבר שימשו כדירקטורים ב-HIH, חברת הביטוח האוסטרלית שאנדרסן שימשה כמבקרת שלה עד קריסתה.

האם מערכת היחסים הקרובה מדי בין אנדרסן ואנרון הובילה לגישה נינוחה מדי לבעיות הפוטנציאליות של אנרון? באלה דאהרן, פרופסור לחשבונאות בבית הספר לניהול על שם ג'ס ג'ונס באוניברסיטת רייס ביוסטון, אומר כי אנדרסן שימשה כחברת רואי החשבון של אנרון מ-1985, מה שגרם כמעט "ליחסי גילוי עריות".

"לאנדרסן היו בוודאי כמה הזדמנויות בחמש השנים האחרונות להסתכל בעיניים פקוחות באמת מאחורי הקלעים, ולבחון היטב את כל הסוגיות האלו של השותפויות, הצמיחה בהכנסות והמימון החוץ מאזני", הוא אומר. "העובדה היא שהם בחרו שלא להעלות את השאלות הבסיסיות האלו".

ואלו הן שאלות שלא מספיק להציג רק בפני אנדרסן. עד כמה שהיתה תרבותה נבדלת, אנדרסן היתה ועודנה חלק מהמיינסטרים החשבונאי. ובדומה לשאר ארבע הגדולות, נחשבת כיום פעילות הביקורת בה לנתח קטן בפעילותה. "על כל דולר בממוצע שמוזרם לחברת רואי חשבון עצמאית מעמלות ביקורת, היא מרוויחה 2.69 דולר בשירותים שאינם שירותי ביקורת", מסבירה לין טרנר, בעבר, רואת החשבון הראשית של ה-SEC.

מחקר שנערך באחרונה ופורסם על ידי בית הספר לניהול של אוניברסיטת סטנפורד מראה כי ככל שגדל יחס העמלות שמשלמת חברה על שירותים שאינם ביקורת, כך גדלה רמת "ניהול הריווחיות", של החברות. "חברות הרוכשות יותר שירותים שאינם שירותי ביקורת מהמבקר שלהם, גדולים יותר סיכוייהן להשיג או לעקוף שלושה מדדי רווחיות - ציפיות אנליסטים, רווחי השנה שעברה ורווחיות אפס", טוען המחקר.

שותף אמריקני בכיר באחת מחברות ראיית החשבון היריבות, מטיל ספק בהחלטת ברארדינו להודות במהלך השימוע בקונגרס כי החברה עשתה לפחות טעות אחת בשיקול דעת. "זה מציב אותך באופן קבוע במצב שבו אתה אומר, עד כמה טעינו, וכמה נצטרך לשלם על זה. וזה לוקח ממך את היכולת לומר, זה המצב, אבל כל מה שעשינו היה לשחק לפי הכללים".

אנדרסן כבר לא יכולה להרשות לעצמה את המותרות האלו. וגם שאר ארבע הגדולות מוטב שישננו לעצמן את הלקח, כי המקצוע שבו הן נמצאות מוביל לפעמים להשלכות לא ממש נעימות.