הלוואה עומדת

בשבוע שעבר עצרה המשטרה את אורי כץ, תושב רמת גן בן 40, המוכר מזה שנים רבות בתחום הסחר בכלי רכב כמתווך במתן הלוואות לרכישת מכוניות. עשרות תלונות שהגישו לקוחותיו במשטרת תל-אביב, בשנים האחרונות, חשפו לכאורה דרך מקורית לגריפת רווחים על חשבונם של העולים החדשים מחבר המדינות, שרוצים לנצל את ההטבות המגיעות להם, אך לא יודעים כיצד.

חקירת הפרשה מתנהלת כבר כמה שנים, במהלכן לא הצליחה המשטרה לגבש את התלונות הרבות לכדי ראיות פליליות וכתב אישום. לטענת המשטרה, במשך השנים פעל המתווך בתחום האפור שבין הפלילי לאזרחי, כהגדרתם, מה שהיקשה לנקוט בצעדים נגדו. צוות חקירה חדש שקיבל לידיו את התיק, הפיח בו גם רוח חיים חדשה.

במרכז החשדות עומדות לכאורה שתי חברות בניהולו של כץ. החברה המרכזית בחקירה היא "תל-דן עידן הרכב", מרחוב יצחק שדה 28 בתל-אביב, והחברה השנייה בניהולו נקראת "מנרן מכוניות". בעבר כונתה חברת ההלוואות של כץ בשמות אחרים. בבית המשפט טענו החוקרים שכל החברות הללו לא נרשמו על שמו של כץ, ששימש כמנהל החברות, אלא על שמם של אנשי קש כביכול, שחלקם אף עזבו את הארץ מיד לאחר הקמת החברות.

כץ ושותפו לתיווך, על-פי החשד, גרמן מקרביץ, תושב אשדוד בן 27 - שעבד אצלו בשנה האחרונה בתל-דן עידן הרכב - התמקדו בפעילותם העסקית במגזר העולים החדשים מחבר המדינות, ונחשבו למוכרים בקרב אוכלוסיית העולים. לפי החשד, פנו השניים לעולים שחלק ניכר מהם לא יודע עברית, והציעו להם לממש את זכויותיהם כעולים חדשים, בעיקר לרכישה של מכוניות ללא מכס, הטבה ששווה עשרות אלפי שקלים.

כץ ומקרביץ הציגו את עצמם, על פי החשד, בעיקר כמתווכים בין הלקוחות שפנו אליהם לבין חברות נוספות, שהיו אמורות לממן בפועל את ההלוואות לרכישת המכוניות. החשד הוא כי עשרות עולים חדשים שהתפתו לעשות עסקים עם שני החשודים ולבקש מהם הלוואה, הפסידו בטיעונים שונים אלפי עד עשרות אלפי שקלים, מבלי שקיבלו לבסוף לא את ההלוואה ולא את הרכב שביקשו לרכוש.

עולה חדש שהיה מגיע למשרדי החברה ומבקש הלוואה לרכישת רכב, נדרש תחילה לשלם 450 שקל דמי פתיחת תיק, ובהמשך אלפי שקלים נוספים בעבור דמי תיווך ותשלומים נוספים. אלו הוצאו מהלקוחות בטענות שווא כביכול.

לדוגמה, במקרה בו לקוח ביקש לרכוש רכב בעלות של 60 אלף שקל, והצהיר שברשותו רק -20 30 אלף שקל. תחילה הוא נדרש לשלם אלפי שקלים בטיעונים שונים ולמטרות שונות, שלכאורה שימשו כדמי התיווך. אחר כך, נדרש להפקיד לפקודת החברה את כל חסכונותיו, בטענה כביכול שהכסף יועבר בהמשך ישירות לסוכנות הרכב או לחברת המימון, כתוספת לסכום ההלוואה.

בשלב הבא, לפי החשד, ניגשו החשודים ניגשו יחד עם הלקוח לסוכנות הרכב, הזמינו את המכונית המבוקשת ואף שילמו את דמי הקדימה, בסך של למעלה מ-2,000 שקל. סכום זה נלקחו, לכאורה, מכספו של הלקוח שנמסר מוקדם יותר לחברת התיווך.

מכאן, לפי החשד, התחילה העסקה האידיאלית להסתבך. החשודים לא העמידו לרשות לקוחותיהם את ההלוואה לרכישת הרכב, ומן הסתם גם לא רכשו אותו עבורם. את הלקוחות שתהו באשר לפשר העיכוב ברכישת מכוניתם, שלחו השניים לחברות מימון אחרות, שכביכול היו אמורות לממן את ההלוואה. בכל תחנה בדרך נדרשו הלקוחות לשלם שוב אלפי שקלים, כדמי עמלה שונים. בשורה התחתונה, אף אחד מעשרות הלקוחות שהתלוננו, לא קיבל מהעיסקה לא את המכונית שהזמין, ולא את ההלוואה, לטענתם.

מתלוננים סיפרו שכאשר דרשו את ביטול העיסקה ואת קבלת כספם בחזרה, נידחו במשך זמן רב בטיעונים שונים. החשודים שכבר גילגלו את הכסף שגרפו מאותן עיסקאות, טענו כי אין הם יכולים להחזירו במרוכז, והבטיחו ללקוחות את כספם בחזרה בפריסת תשלומים. לפי החשד, נדרשו הלקוחות לחתום על טופס לביטול העיסקה כאשר ההחזר הכספי נפרס לאורך חודשים רבים, כשרוב המתלוננים קיבלו לבסוף רק חלק מזערי מהכספים שהוצאו מהם.

המשטרה טענה בבית המשפט כי החוזים עם הלקוחות סוכמו בעל-פה או שנערכו בעברית, למרות שמרבית הלקוחות לא הבינו את השפה ולמעשה לא ידעו על מה הם חותמים. חלק מהלקוחות, לטענתם, אף לא קיבלו את העתקי החוזים עליהם חתמו. מכיוון שזכאות העולים לפטור ממכס מוקצבת לכמה שנים בלבד מיום עלייתם לארץ, מצאו את עצמם העולים, לכאורה, בלי הרכב, בלי ההלוואה, בלי הכסף - ועם זכאות שעומדת לפוג. במצב כזה, לפי החשד, הם היו נוחים לקבל להיענות לתנאים שהוצבו בפניהם.

בשבוע שעבר, בתום חודש וחצי של גביית עדויות מהמתלוננים, פשטו החוקרים - פקד נעמה ריבק ומפקח יובל זוליכה - על משרדי חברת תל-דן, החרימו מסמכים הקשורים לחקירה ועצרו לחקירה את כץ ומקרביץ. בית משפט השלום בתל-אביב האריך את מעצרם בשלושה ימים, בסופם שוחררו בערבות למעצר בית בן שבוע. כמו כן, נאסר עליהם לצאת מהארץ.

סנגרורו של כץ, עו"ד ישראל קליין, טען בבית המשפט כי לא מדובר במקרה ש"מרמים ובורחים", ונימק את הסיבה לאי התשלום ללקוחות בכך ש"העסק כושל". סנגורו של מקרביץ, עו"ד בני נהרי, טען בדיון כי השניים שיתפו פעולה עם החוקרים, לא שמרו על זכות השתיקה וענו לכל שאלה.

השופט דניאל בארי, שהאריך את מעצר החשודים, כתב בהחלטתו כי יש בסיס לחשדות נגד כץ וש"יש אכן חומר מכביד מאוד בהקשר לתפקוד החברות שתחת כנפיהם פעל המשיב". מעצרו של מקרבית הוארך בהסכמתו. כמו כן, השופט מתח ביקורת על אופן חקירת המשטרה בתיק, ש"נמשכת מזה מספר שנים".

בין השאר, כתב השופט: "מצערת העובדה כי למרות שהיו ראיות לכאורה, לא הוגשו כתבי אישום מבעוד מועד. אם החשד יתברר כמבוסס ואמיתי, יש בשיהוי הזה כדי לגרום נזק עצום למספר רב של אנשים. פעולות כאלה יש לגרוע בהקדם האפשרי".

שמו של כץ מוכר במפלג ההונאה של משטרת תל-אביב כבר יותר משנתיים, בעקבות עשרות תלונות שהגישו לקוחותיו. לטענת המשטרה, רוב התיקים שנפתחו נגדו במהלך התקופה הועברו לפרקליטות ונגנזו, בטענה שמעשיו, לכאורה, היו בתחום האפור, ולא היה ניתן לבסס מהם ראיות לעבירה פלילית. בעקבות ריבוי התלונות בחודשים האחרונים, שהצביעו לטענת החוקרים על מגמה, הוחלט על איחוד כל התלונות לכדי חקירה אחת מחודשת.

על פי אמדן שערכו החוקרים, מוערך הנזק המצטבר עד כה למתלוננים במאות אלפי שקלים.