בעיית הדיור באיראן הולכת ומחריפה. מנתונים שהתפרסמו בעיתונות האיראנית עולה,
כי מדובר ב-13.5 מיליון משפחות איראניות שמתגוררות ב-11.5 מיליון בתים. כלומר,
מחסור של יותר מ-2 מיליון יח"ד, וענף הבנייה קופא על שמריו.
על-פי נתונים רשמיים שפירסמה ועדה מיוחדת לטיפול בבעיית הדיור, חל גידול של
21 מיליון תושבים באוכלוסיה העירונית באיראן. בסך הכל עומדת האוכלוסיה העירונית
כיום על כ-52 מיליון תושבים, מהם 10 מיליון בעלי הכנסה נמוכה, ומתוכם 7-5 מיליון
אינם תושבי קבע. לדברי מומחה מטעם הבנק העולמי, עומאר ראזאזי, הפתרון לבעיה
טמון בתוכניות פיתוח מן המגזר הפרטי, ולא בתוכניות ממשלתיות. לדבריו, אף תוכנית
שהציעה איראן עד היום לא הצליחה לצמצם את הפער בין ההיצע לביקוש. זאת, טוען
ראזאזי, משום שעל מנת לפתור את מצוקת הדיור על ממשלת איראן לבצע רפורמות דרסטיות
בתקציב, ודבר זה אינו אפשרי בפרק זמן כה קצר.
שר השיכון והפיתוח העירוני באיראן, עלי עבדול-אליזדח', אמר, כי אין להאשים
את הממשלה במצב, אלא את הקבלנים עצמם, הבונים בתים בטכנולוגיה מיושנת ושמרנית,
וכי איראן מפגרת מבחינה זו ב-30 שנה אחרי העולם המערבי. לדבריו, אורך החיים
הממוצע של בתים באיראן הוא 29.7 שנה, לעומת 137 שנה באוסטריה. עוד אמר השר,
כי בין השנים 2000-1997 בנתה הממשלה 1.23 מיליון יח"ד, מתוך 1.39 מיליון שתוכננו.
על אף נתונים אלה, גוברות הקריאות בקרב חברי הפרלמנט האיראני להדחתו של השר.
חברי הפרלמנט טוענים, כי השר אינו מכיר כלל את תוכנית העיר, וכי הוא נכשל בהתמודדותו
מול רשויות מקומיות, בנקים ומחלקת איכות הסביבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.