פרקליטות המדינה בבג"ץ הקרקעות החקלאיות: תומכת בביטול החלטות המועצה 717, 727 ו-737

מנהלת מחלקת הבג"צים, עו"ד אסנת מנדל, אמרה בעת הדיון, שהודעה זו זכתה לאישור מפורש מאת שר התשתיות, אביגדור ליברמן.

לגבי החלטה 717, קבעה הפרקליטות, שהיא סובלת מחוסר סבירות לגבי גודל השטח, ואינה מתחשבת באינטרסים של תכנון. החלטה 737 אינה מאוזנת, בשל גובה ההנחה שהיא מעניקה לחקלאים, ואילו החלטה 727 סובלת מחריגה משמעותית בשיעור הפיצוי.

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הודיע בתום הדיון, שהכרעה בנושא תהיה קרובה, וכי עד למתן פסק הדין - הקפאת כל העיסקאות בקרקע חקלאית נשארת בתוקף.

בעת הדיון, שהיה טעון מתמיד, והוגדר גם על ידי השופט ברק כ"מתוח", טען מטה עיגון זכויות החקלאים, המיוצג על ידי עו"ד דב ויסגלס, שליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אין כל סמכות למסור את עמדת המדינה בנושא זה. ויסגלס טען, שמאחר שהממשלה לא גיבשה עמדה בנושא - הרי שהעמדה שהציגה פרקליטות המדינה היא עמדתו האישית של רובינשטיין.

עו"ד שרגא בירן, המייצג את ארגון גרנות, בו חברים מושבים וקיבוצים, דרש להעביר את הדיון לכנסת, ובינתיים להשאיר את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הדנות בפיצוי המגיע לחקלאים בעת שינוי הייעוד - על כנן. גם בירן טען, שלרובינשטיין אין סמכות לייצג את הממשלה בנושא זה, ובדבריו חזר על טענתו, שהרחבות המושבים הן בעצם "שיקום שכונות כפריות", שנועדו להציל את המגזר החקלאי.

לטענת בירן, באם יבוטלו החלטות אלו, יהיה צורך לבטל עוד 900 החלטות של מינהל מקרקעי ישראל. בירן חזר גם על עמדתו, לפיה לחקלאים יש זכות קניין על הקרקע, ומכאן זכות לשינוי ייעוד. הוא ניסה להמעיט מהיקף העיסקאות לשינוי ייעוד ושוויין, וטען, שכל המהומה הוקמה בשל 4% מקרקעות המדינה, ומספר קטן ושולי של עסקאות, שנועדו להציל את המגזר החקלאי.

עו"ד דורון דינאי, המייצג את תנועת המושבים, טען שאין להעביר את הדיון לכנסת, ולהשאיר את ההחלטות על כנן. לדבריו, יש לבטל את ההקפאה, מאחר שאי אפשר להשאיר מגזר שלם בלי פתרונות.

חברת הבנייה רפידו, שהיא בעלת בתי הימורים באירופה, ביקשה אף היא שלא לבטל את החלטות מועצת מקרקעי ישראל, בטענה שהביטול יגרור אחריו שרשרת של תביעות הדדיות מצד קבלנים נגד המינהל, ומצד בנקים נגד קבלנים. לטענתה, העובדה שהמינהל מעסיק חברות מפתחות ונותן להן 20% משווי הקרקע היא הוכחה לעמדתו לגבי גובה הפיצוי. גם קבוצת רפידו התנגדה להעברת הדיון לכנסת.

עו"ד רנטו יראק, המייצג מושבים בשיקום, טען, שאם בית המשפט יורה על ביטול החלטות מועצת מקרקעי ישראל - הדבר יביא להתמוטטות של מושבים רבים.

עו"ד בנימין היימן, המייצג את החברה להגנת הטבע, טען, שהגיע הזמן לחדול מהשיטה לפיה המדינה מעניקה לחקלאים אחוזים מהקרקע, המהווים תמריץ לשינוי ייעוד. לדבריו, ההחלטות חלות על 48% משטחי המרכז, ולא על 4% בלבד, ולכן יש להן השפעה רבה על תושבי המדינה ויש לבטלן.

עו"ד פלדמן, המייצג את הקשת המזרחית, אמר, שעתירת הקשת הוגשה בעיצומה של החגיגה, שבה המינהל והחקלאים התקוטטו על אחוזי הפיצוי. לדבריו, אין ספק שרובינשטיין וליברמן מקבלים עתה את עמדת הקשת, לפיה החלטות מועצת מקרקעי ישראל הן פסולות, וכי כל החלטה שמודדת את ערך הקרקע אחרי שינוי הייעוד היא פסולה, ועומדת בניגוד לכל חוקי הפיצוי.

פלדמן חזר על דרישתו, לפיה ההחלטות יבוטלו ויוחזרו למינהל, כאשר על בית המשפט יוטל לפקח על אופן קבלת ההחלטות החדשות. פלדמן אמר בתום הדיון, שהפרקליטות הודתה לראשונה שהחלטות מועצת מקרקעי ישראל הן בלתי סבירות.

יצוין, שעמדת המדינה, כפי שהוצגה על ידי הפרקליטות, זכתה לביקורת קשה מצד המשיבים לעתירה. לדבריהם, הפרקליטות הציגה עמדה מגומגמת, שהיא תוצאה מחוסר יכולתה של הממשלה לגבש עמדה אחידה בנושא זה.

יו"ר מטה עיגון זכויות החקלאים, גברי בר-גיל, אמר בתום הדיון, שהופעת פרקליטות המדינה גובלת בשערורייה, וכי רובינשטיין הוכיח שוב שהוא מתפקד בתור אויב ההתיישבות ומנצל לרעה את סמכותו. עו"ד בירן טען, שהיועץ המשפטי שינה את עמדתו מאז ראשית הדיונים, ואין לו סמכות לייצג את המדינה.

שר החקלאות, שלום שמחון, אמר בתגובה לדיון בבג"ץ, כי תשובת רובינשטיין גנזה את הסיכוי שהמדינה תבצע אי פעם עסקאות של שינוי ייעוד בקרקע חקלאית. בכך, פתר רובינשטיין את הדילמה עבור החקלאים, האם להתפרנס מעבודה חקלאית.

שמחון אמר עוד, שהוא חוזר על קריאתו לממשלה להחליט בסוגיה זו במהירות האפשרית.