ספרד - האחרונה ליישם תקני איכות סביבה באיחוד האירופי

על פי החוק החדש לשמירה על איכות הסביבה בספרד, תעשיינים יידרשו להשקיע בין 4 ל-6 מיליארד אירו בהתהליך התאמת טכנולוגיות הייצור לכללים, שיחייבו אותם לצמצם את רמת זיהום האוויר והמים הנוצרים כתוצאה מייצור בשיטות מיושנות. בתמורה יזכה כל מפעל שיבצע השקעות לניכוי של עד 10 אחוזים מהמס המוטל על פעילותו, בהתאם לגובה ההשקעות. הממשלה הספרדית מניחה, כי עם מימוש הכללים הקבועים בחוק תרד רמת הזיהום הנוצרת כתוצאה מהפעילות התעשייתית בספרד בשלושה אחוזים, עד לשנת 2007. לשיטת המשרד לאיכות הסביבה, זהו החוק החשוב ביותר לשמירה על איכות הסביבה בכל תולדותיה של ספרד המודרנית.

החוק לשמירה על איכות הסביבה הוצג בפרלמנט הספרדי במהלך השבוע שעבר, והוא כולל שני סעיפים המערבים את הציבור בהליך קבלת ההחלטות. על פי הסעיף הראשון, יחוייבו כל התעשיינים לפרסם ברבים את שיעורי הזיהום שנוצרים תוך כדי הליכי הייצור שבאחריותם. סעיף אחר מקנה לציבור ייצוג בהליך קבלת ההחלטות - לאשר או לפסול הקמת מפעל חדש בסביבה המבוקשת.

על יישומו של החוק יופקדו רשויות מחוזיות חדשות, שיחליפו את הרשויות הקיימות, הכפופות לשלטון המרכזי. כל אחת מהרשויות החדשות תוקם בתוך 10 חודשים מיום אישור החוק, ותרכז את הסמכות לאשר או לפסול פעילות של מפעל קיים, הקמה של מפעל חדש או סירוב לבנייתו. החלטות הרשויות המחוזיות יהיו תקפות לשמונה שנים. ערעור על ההחלטות לא יובא לרשות מרכזית, אלא לרשויות השיפוטיות.

בהתאם לסטטיסטיקות שהציג המשרד הספרדי לאיכות הסביבה, החוק ישפיע בצורה מהותית על 4,000 מתוך כלל המפעלים הפועלים בספרד. ההשפעה הכבדה ביותר תהיה על תעשיות מחוז קטלניה (46%), תעשיות מחוז ולנסיה (10%), ותעשיות חבל הבאסקים (8%). פילוח על פי תחומי ייצור מלמד, כי את המעבר לטכנולוגיות הירוקות יידרשו לבצע בעיקר תעשיות המזון (42%).

במהלך הצגתו של החוק הדגישה הקואליציה הספרדית את חדשנותו ותרומתו של החוק החדש. האופוזיציה לא התפעלה מהרטוריקה של הממשלה הספרדית והתלהבה מהחוק במידה מצומצמת הרבה יותר. התוצאה היתה 32 הסתייגויות שהוגשו בפרלמנט. לגישת מבקרי החוק, מדובר בחוק שההקלות בו רבות מהמגבלות, והשוואה בינו לבין ההחלטה המנחה של האיחוד האירופאי מלמדת, כי הוא חלש אפילו יותר מההחלטה של האיחוד.

ספרד היא האחרונה במדינות האיחוד האירופאי לגבש את החוק לשמירה על איכות הסביבה, שמתחייב מהחלטת האיחוד. בראי כלל אירופאי, הממשלה הספרדית נמצאת בפיגור של שנתיים, שהרי ההחלטה המנחה של האיחוד התקבלה בשנת 1996, והמועד הסופי לאישור והחלת חוק חל בשנת 1999.

היעד העיקרי למתקפה של האופוזציה הוא הסעיף המסמיך כל אחת מהרשויות המחוזיות לקבוע בעצמן את הכללים, ובלבד שיתאימו לכללים שנוסחו במסגרת המדריך שפרסם האיחוד האירופאי. לשיטת האופוזיציה, בדרך הזו איכות הסביבה איננה מובטחת ובמקומה מובטח מעבר של תעשיות ממחוזות בהם ינוסחו כללים נוקשים, אל מחוזות שיחילו פרשנות מקלה. האופוזציה גם תקפה את הממשלה נוכח הסכמתה להאריך את ההקלות במס שיוקנו למפעלים שיאמצו טכנולוגיות ירוקות. לשיטתם של האופוזיציונרים, ההקלה הזו היתה צעד נכון כל זמן שלא אושר חוק מחייב, כפרס לתעשיינים שהחלו על עצמם כללים חמורים, בלי שיחולו עליהם מגבלות חוקיות. לפי השיטה הזו אין מקום להיטיב עם תעשיינים שיתאימו את הליכי הייצור לחוק, על חשבון ציבור משלמי המיסים.

הביקורת הרחבה של האופוזציה קיבלה ביטוי רחב בסיקור הגשת הצעת החוק. למרות זאת, ההסתייגות המדוברת ביותר כיום בציבור הספרדי היא דווקא זו העוסקת בקרינה אלקטרומגנטית. האופוזציה הספרדית מבקשת להחמיר את הכללים הנוגעים לקרינה מסוג זה. התקשורת הספרדית מפרשת את ההסתייגות כתוצאה ישירה מספקולציות, שתולות עלייה חדה בשיעורי תחלואה במחלת הסרטן, עקב הצבת אנטנות לקליטת מכשירי סלולר על גג בית ספר יסודי בויאדוליד.