מינהל מקרקעי ישראל וחברות פרידמן חכשורי ואביוד, הזוכות במכרז ההתחדשות העירונית (פינוי-בינוי) בשכונת הארגזים בדרום ת"א, הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום. בימ"ש השלום חייבן לחשוף את כל ההסכמים שנחתמו בינן לבין תושבי שכונת הארגזים, שהסכימו לפנות את בתיהם תמורת פיצויים.
החלטת בימ"ש השלום ניתנה במסגרת הדיון בתביעה שמנהלים הקבלנים נגד שתי משפחות המחזיקות בנכסים בשכונה. המשפחות, המיוצגות על-ידי עוה"ד אורן הלפרין ונורית רוט, עתרו בבקשה להציג בפניהן את הקריטריונים לפיהן נערכו ההסכמים עם מפוני הפרויקט, וזאת על מנת לשמר את השקיפות והאחידות בפיצויים למפונים. השופט דן מור נעתר כאמור לבקשת המשפחות, וחייב את הקבלן לחשוף את מסמכיו.
הקבלנים, המיוצגים ע"י משרד עו"ד יהושע קליינמן, מתנגדים בתוקף לחשיפת ההסכמים הללו, ומכאן בקשתם למתן רשות לערער. החלטת בית המשפט המחוזי עשויה להיות בעלת השפעה מרחיקת לכת, על רקע התלהטות המאבק בין הצדדים, שהגיעה לשיאה בפיצוץ ישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א, בעקבות השלכת חזיזים בדיון שנערך בנושא.
חלק מתושבי שכונת הארגזים זועמים על החלטת ועדות התכנון לאפשר בשכונה פרויקט התחדשות עירונית, שלמעשה יביא להוצאתם מנכסיהם אחרי עשרות שנים. לאחרונה הגישו 11 מתושבי השכונה עתירה לביהמ"ש המחוזי בת"א, לביטול הסכם הפינוי-בינוי שנכרת בין מינהל מקרקעי ישראל לבין פרידמן, חכשורי ואביוד.
לטענת התושבים, הם אלו שבנו במקום בתים, הקימו עסקים ואף קיבלו רשיונות עסק. עוד הם טוענים, כי על בית המשפט לעצור לאלתר תוכנית כושלת, המיועדת להיטיב רק עם היזמים, על ידי הענקת הזכות לבנות 3,000 דירות במקום 1,200 הדירות לפי התב"ע המקורית, וזאת תמורת פינוי התושבים.
לדבריהם, אבן הנגף היחידה העומדת בדרכם של היזמים לעושר המופלג הצפוי להם, היא הצורך לפנות את העותרים מבתיהם ועסקיהם צמודי הקרקע, ובתמורה לשכנם בדירות בנות 4 חדרים בבית משותף רב קומות, שייבנה בשכונה צפופה, ובתוספת מענק של 50 אלף דולר תמורת ויתור על קרקעות, השוות לטענתם עשרות מונים יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.