תנועות ההתיישבות לבג"ץ: רובינשטיין הציג עמדה פרטית בנוגע לשינוי הייעוד

לטענת תנועות ההתיישבות, רובינשטיין חרג מסמכותו, כאשר הודיע לבג"ץ (שדן בעתירת הקשת המזרחית בנושא הקרקעות החקלאיות), שהחלטות מועצת מקרקעי ישראל העוסקות בשינוי ייעוד קרקע חקלאית חורגות ממתחם הסבירות.

לטענת תנועות ההתיישבות, העמדה שהביע רובינשטיין היא דעתו האישיתפוליטית, ולכן אינה משקפת את עמדתם של מועצת מקרקעי ישראל ומינהל מקרקעי ישראל. לטענת תנועות ההתיישבות, הללו כלל לא היו מודעים לפועלו של רובינשטיין, ולא הסמיכו אותו להביע דעה זו.

עוד טוענות תנועות ההתיישבות, שרובינשטיין הוסמך לחייב את הממשלה בעניינים משפטיים של פרשנות חוק, אך אין לו כל יתרון מקצועי או כלים מיוחדים המצדיקים את העדפת שיקול דעתו על פני שיקול דעתה של הרשות המוסמכת להכריע בדבר.

בקשה נוספת היא להורות לליברמן, למועצת מקרקעי ישראל ולמינהל מקרקעי ישראל להגיש תצהירים לבית המשפט, בהם יביעו את עמדתם בעניין החלטות המועצה, וזאת בטרם תתקבל הכרעת בג"ץ בעתירה.

עוד מבקשות תנועות ההתיישבות מבית המשפט לקבוע שיש להמשיך ולנהוג על-פי ההחלטות הקיימות של מועצת מקרקעי ישראל בכל הנוגע לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית.

תנועות ההתיישבות טוענות בעתירתן, כי במשך שנים תמך רובינשטיין בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל והגן עליהן בבג"ץ, ורק עתה שינה את עמדתו והציג עמדה חדשה ובלתי צפויה באשר לתקפותן של החלטות המועצה. לדעת התנועות, שינוי עמדתו אינו מחייב את המדינה.

התנועות מדגישות, כי לדעתן, החלטות מועצת מקרקעי ישראל הן סבירות, ונגזרות מזכויותיהם הקנייניות ההיסטוריות והמוסריות של החקלאים. הללו נובעות מהשתתפותם הכלכלית ברכישת הקרקעות ומתרומתם ההיסטורית הרבה לאחיזה בקרקעות ולהשבחתן. (בג"ץ 1953/02).