לשכת שמאי מקרקעין בישראל עתרה לבג"ץ, בתביעה להתיר לשמאי המקרקעין לעיין
במאגר מידע של עסקות במקרקעין. בין היתר טענה הלשכה, שקיימת אפליה בין השמאים
הממשלתיים לשמאים הפרטיים, היות ולרשות השמאים הממשלתיים עומד מאגר נתונים
קיים (כרמ"ן - כרטסת מאגר נתונים). בדצמבר 2001 הוגשה לבית המשפט העליון הודעה
מטעם פרקליטות המדינה, בה הועלו טענות נגד מתן גישה למאגר הקיים. חלק מן הנימוקים
התייחסו לאיכות הנתונים במאגר.
הליקויים במאגר המידע כרמ"ן: הודעת פרקליטות המדינה מונה שורה של ליקויים במאגר:
* מדובר במאגר חלקי ושגוי, אשר המשיבים אינם יכולים לערוב לאמינותו.
* המידע הקיים במערכת הנו לעתים שגוי, לקוי בחלקו ומטעה, בין היתר משום שתהליך
איסוף המידע למאגר אינו מלא ואינו מפוקח במלואו. * במערכת הכרמ"ן חסרים נתונים
רבים שלא הוקלדו, למשל לגבי עסקאות הנוגעות לדירות חדשות ביוזמה הציבורית,
וזאת ביחס לנתונים הנמצאים במשרד השיכון.
* מקור המידע המוקלד למערכת הנו טפסים שאינם ממולאים דיים. טפסים אלו מוגשים
עוד בטרם נערכה השומה הסופית ע"י הגורמים המקצועיים במשרד, וממילא אינם משקפים
את השווי האמיתי שנקבע בשומות לאחר הליכי השגה וערעור.
* הגורם שמקליד את הנתונים למערכת אינו גורם מקצועי, מה שגורם לטעויות רבות
בדיווח.
* המאגר אינו כולל נתונים על עסקאות שהתמורה בהן משתלמת בשווה כסף, כגון זכויות
במקרקעין או בשירותי בנייה.
* קיימים יישובים רבים במסגרת הבנייה הציבורית שאינם מדווחים, וברבים מן היישובים
הדיווח הוא חלקי בלבד.
* התוכנה בה עובדת מערכת הכרמ"ן הנה מיושנת ואינה ידידותית למשתמש, הן ברמת
ההפעלה והן ברמת ההכוונה והתמיכה.
מדד מחירי הדירות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מסוף שנות ה-50 מדד של
מחירי דירות. עד 1999 שימש מדד זה לאמידת סעיף עלות שירותי דיור בבעלות הדיירים
במדד המחירים לצרכן. גם כיום ממשיכה הלמ"ס לפרסם מדד זה, אך הוא איננו משפיע
על מדד המחירים לצרכן. החל מנובמבר 1970, מחירי הדירות לצורך חישוב מדד מחירי
הדירות התבססו על נתוני מס שבח, קרי נתוני הכרמ"ן.
מכאן נובע, שבמשך 18 שנה מרכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן חושב על בסיס נתונים
שהוגדרו על-ידי פרקליטות המדינה בהודעה לבית המשפט העליון כחלקיים ושגויים,
אשר המשיבים אינם יכולים לערוב לאמינותם. להלן משקל סעיף עלות שירותי דיור
בבעלות הדיירים בתקופה הרלבנטית:
הפרקליטות מציינת, שהשמאים הממשלתיים אמנם עושים שימוש במאגר הכרמ"ן, אולם
לא באופן בלעדי, עקב איכות המידע. על-פי ההודעה, "הם פונים, למעשה, כדבר שבשגרה,
לרשויות המס, מקבלים מהן מידע עדכני ושוטף מן השומות עצמן, וכך הם מאמתים את
המידע שהשיגו באמצעות מערכת הכרמ"ן, בטרם הכנת השומה".
מעניין, אם גם הלמ"ס נהגה כך, או שהיא עושה מאז נובמבר 1970 שימוש במידע הגולמי
הנכלל בכרמ"ן, ואשר פרקליטות המדינה הביעה את דעתה בבירור לגבי איכותו.
הכותב הוא שמאי מקרקעין, כלכלן ועו"ד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
