שוק הדירות להשכרה בוונקובר בשנים האחרונות, נראה דומה יותר ויותר למרכזים
מטרופולינים אחרים בקנדה. השוק מוכר היטב בשל עלויות השכירות הגבוהות בו יחסית,
ותופס את המקום השני אחרי טורונטו, המהווה את השוק המרכזי במדינה, וזאת בעיקר
בעקבות עודף הביקוש.
בשנת 1999, שיעור הנכסים הפנויים בוונקובר, העיר הגדולה ביותר במחוז בריטיש
קולומביה, והשלישית בגדולה בקנדה עם 1.8 מיליון נפש, עמד על 2.7%, וזאת ללא
שינוי משנת 1998. בשנת 2000, שיעור זה צנח לרמה של 1.4%, ובשנת 2001 הוא ירד
אל מתחת ל-1%.
באיזורים הנחשבים לפחות טובים בעיר, דירות לא מרוהטות עם שני חדרי שינה מושכרים
במחיר של 750 דולר קנדי לחודש. באיזורי היוקרה, המחיר ינוע סביב 1,400 דולר
קנדי לחודש.
הסיבה כאמור היא ההיצע הנמוך בשוק. כך, למשל, משווקות רק כ-2,000 יח"ד בשנה.
הסיבה העיקרית להיצע הנמוך, הוא מחיר הקרקע שעלה בשיעור של למעלה מ-100% ב-15
השנים האחרונות.
בנוסף, עתודות הקרקע הזמינות באיזורים היוקרתיים כמעט ואזלו, עובדה המשפיעה
אף היא על מחירי הפרויקטים והדירות.
שיווק הקרקעות לבנייה לשכירות אמונה בידי הרשויות המקומיות, ואלה מקמצות בכך
באופן גלוי ומובהק, וזאת על מנת שלא להוריד את ערכי הנכסים בעיר.
הפתרון שיכול אולי לשנות במעט את המצב, הוא בדיוק כמו בטורונטו, הסובלת מבעיות
דומות. אנליסטים מאמינים, כי שחרור רסן האשראי הבנקאי במעט, יכול להועיל. כמו
כן, שינוי תמהיל בעלי הדירות, יאפשר כניסה של שוכרים רבים על חשבונם, דבר שיעורר
במעט את השוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.