הסוכנות היהודית פנתה לבית המשפט המחוזי בת"א בבקשה להוציא צו מניעה זמני,
האוסר על מושב בית נחמיה לפעול לשינוי הייעוד של המקרקעין שהעמידה הסוכנות
לשימושו, ללא הסכמת הסוכנות.
הסוכנות ביקשה עוד צו שיאסור על המושב ועל היזמים, חברות רנסנס פעמונים השקעות
ונכסים ואנגל ג'נרל דיבלופרס מחיפה, לפעול על-פי ההסכם שנחתם ביניהם. ההסכם
נוגע לשינוי הייעוד ומכר הזכויות של המושב במקרקעין לרנסנס ואנגל.
בפנייה לבית המשפט נטען, כי המושב הוקם בעידוד, בתמיכה ובעזרה מאסיבית של הסוכנות.
עזרה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהסוכנות העמידה לשימושו של המושב,
כבר רשות, את המקרקעין שהוחכרו לה על-ידי המינהל. כן סייעה הסוכנות בהקמתו,
בפיתוחו ובביסוסו של המשק החקלאי במושב בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים.
הסוכנות טוענת, כי בינה לבין המושב נערכו מספר הסכמים שנועדו להסדיר את זכויותיהם
וחובותיהם ההדדיים. שני תנאים מרכזיים שנקבעו בכל ההסכמים, הם התנאי בדבר התחייבות
המושב לקיים יישוב חקלאי, והתנאי בדבר התחייבותו שלא להעביר זכויות במקרקעין
ללא הסכמה מוקדמת של הסוכנות.
הסוכנות מציינת, כי עד סוף שנת 1998 היא השקיעה 23 מיליארד שקל בפיתוח ההתיישבות
החקלאית בארץ ובביסוסה, ואילו השקעותיה במושב ובמתיישבים בבית נחמיה מסתכמות
ב-122 מיליון שקל. מתוך סכום זה, לטענתה, לא הוחזרו לסוכנות 110 מיליון שקל,
המהווים כ-90% מסכום השקעתה.
לטענת הסוכנות, באמצעות עוה"ד ד"ר ליפא מאיר ועוזי מור, המושב התחייב שלא להעביר
זכויות במקרקעין בלא הסכמה מוקדמת מפורשת וכתובה מטעם הסוכנות, אולם בשנת 1998
נחתם בין המושב לבין רנסנס ואנגל ג'נרל הסכם לביצוע עיסקת שינוי ייעוד המקרקעין,
וזאת ללא ידיעת הסוכנות וללא קבלת הסכמתה.
הסוכנות טוענת, כי המושב פעל מתוך רדיפת בצע, ולא היסס להפר את התחייבויותיו
היסודיות ביותר, על מנת לגרוף לכיסו את סכומי הכסף שהוצעו לו על-ידי יזמי הנדל"ן.
לדברי הסוכנות, כתוצאה מפעולה זו של המושב, עלולים להיגרם לה נזקים כבדים ביותר,
אשר יהיו קרוב לוודאי בלתי הפיכים, ולאור מצבו הכלכלי של המושב - אין ספק שלא
יהיה ביכולתו לפצות את הסוכנות בגין אובדן השקעותיה במושב.
הסוכנות מדגישה, כי לתביעתה זו צפוי להיות גם פן תקדימי בעל משמעות רבה ביותר,
מאחר שעשרות מושבים דוגמת בית נחמיה קשורים עימה במערכת הסכמים דומה, ואם על
אף קיומה של מערכת זו לא יתאפשר לסוכנות לעמוד על משמר זכויותיה - עלול הדבר
להביא ל"שיטפון" של הפרות הסכמים.
באווירה זו עלול לראות עצמו כל מושב חופשי לנהוג כראות עיניו ולהפר את התחייבויותיו
כלפי הסוכנות בשל הפיתוי הכלכלי הרב הטמון בשינוי הייעוד של המקרקעין, תוך
גרימת נזקים עצומים לסוכנות. (ת.א 1295/02).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.