קרקע חקלאית: המילכוד הולך ומעמיק

איומי ההתפטרות של אביגדור ליברמן מהממשלה ממלכדים שוב, בפעם המי יודע כמה, את פרשת הקרקעות החקלאיות. בתפקידו כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל קבע ליברמן, שר התשתיות היחיד שלקח את העניין בנחישות לידיים, כינוס מועצת המינהל ב-25 למארס, בכוונה לדון ולאשר את המלצות ועדת מילגרום, על אפם ועל חמתם של החקלאים והפוליטיקאים המתנגדים להן נמרצות. עכשיו אין ליברמן.

"אנחנו נצטרך לדון בנושא", אומר אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וחבר מועצת המינהל. "לדעתי, מועצת המינהל היא המקום הנכון לדיון והחלטה בנושא עיגון זכויות החקלאים בקרקע, כאשר בפני מועצת המינהל יונחו כל ההצעות הקיימות בעניין. יש הצעה של שר הביטחון, בנימין בן-אליעזר, יש הצעה של שר החקלאות, שלום שמחון, כן, גם המלצות ועדת מילגרום יעמדו בפני המועצה - והיא שתחליט".

- ומי ישמור על השמנת של המדינה מפני החתולים?

יצחקי: "חברי מועצת מינהל מקרקעי ישראל. ואני בטוח, שמי שהחלטות המועצה לא ייראו לו, יידע לפנות לערכאות המשפטיות המתאימות, כך שאין מה לדאוג".

על-פי תקנון מועצת המינהל, יו"ר המועצה הוא שקובע את הנושאים שעל סדר היום. ההערכה היא, שלפחות בתקופה הקרובה ישאיר ראש הממשלה שרון את דלת הממשלה פתוחה בפני האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, וייקח על עצמו את תיק התשתיות, התיק שנתפר בזמנו על-פי מידותיו.

האם ייקח שרון לעצמו, בפעם המי יודע כמה בקריירה הפוליטית שלו, גם את כיסא יו"ר מועצת המינהל? אולי. הבעיה היא, שהוא מנוע מלשבת בראש דיון המועצה בעניין הקרקע החקלאית, לא במועד שקבע ליברמן ולא בכל מועד אחר, בהיותו בעל עניין בנחלת המשפחה בכפר מלל ובחוות השקמים - והוועדה לביקורת המדינה בכנסת ממתינה לחוות דעת של מבקר המדינה בדיוק בעניין זה. אז או ששרון יוותר על תפקיד שר התשתיות, או על תפקיד יו"ר המועצה, או על כיסא יו"ר המועצה בדיון על הקרקע החקלאית. במקרה זה תבחר המועצה, בהתייעצות עם השר הממונה, שרון, יו"ר זמני.

עכשיו שימו לב לאנרכיה המתקרבת: ממשלת ישראל מתפצלת לכמה וכמה דעות, והולכת להציג בפני מועצת המינהל כמה וכמה הצעות, שהפערים ביניהן גדולים במיוחד. בן- אליעזר ושמחון יגישו את הצעות מוטות-חקלאים. נתן שרנסקי יתמוך בדו"ח מילגרום, שר המשפטים, מאיר שיטרית, כבר זימן דיון מקצועי בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לגיבוש הצעת החלטה. שיטרית ורובינשטיין ידועים כמי שתומכים בדו"ח מילגרום. השרים ציפי לבני ואלי ישי כבר התבטאו שבכלל לא צריך לתת שום פיצוי בגין שינוי ייעוד. שרון בכלל חזר ודיבר על אימוץ דו"ח ועדת רונן, ומי יודע דעתו של מי עוד תצטרף לחבורה. זה כאילו היה כל שר בממשלה מגבש הצעת תקציב מדינה משלו, וזורק את ההחלטה על ועדת הכספים.

והמועצה? כמו בוועדת הכספים, ההצבעות בה יתפלגו בהתאם לאינטרסים הסקטוריאליים והפוליטיים הישירים והלא ישירים של חבריה, כאשר החקלאים, מטעם המדינה וקק"ל, לא יכולים לקחת חלק בחגיגה (לפי קביעות בג"ץ למניעת ניגוד עניינים).

אז מה יש לנו? יש ראש ממשלה שאומר: אני יודע כמה הנושא הזה טעון, אבל אני לא הולך להכניס את עצמי לחור השחור הזה. ניפגש בבג"ץ הבא.