הפרסום באינטרנט ממשיך לקפץ ולעצבן, ונראה שלמרות מירמור הגולשים, הוא כאן להישאר. אמנם בשנה החולפת נסגרו חלוצות התחום: גולדפיש (של גיתם BBDO) וג'ינג'ר (של טמיר-כהן JWT), תוך כדי מפולת ההיי-טק הגדולה והמיתון הכולל שסחף את ענף הפרסום למטה, אבל עכשיו כבר מדווחים בענף על התאוששות.
30 קמפיינים אינטרנטיים בחודש, שהם בממוצע כ-360 בשנה, הוצאה ממוצעת כוללת של כ-400 אלף דולר בחודש על פרסום באינטרנט, וגם, לראשונה, תארח השנה תחרות הפרסום השנתית קקטוס הזהב את "הקקטוס האינטראקטיבי", אליו הוגשו 223 עבודות.
אלון מוליאן, שייסד את יורו-אינטראקשן בחסותו של רפי צרפתי (צרפתי-שטרנשוס-זמיר), והצטרף לפני כחודשיים למקאן- קשר-בראל כמנהל תחום האינטרנט בחברה-הבת MRM, אומר כי המספר הזה בהחלט אינו מספיק. "223 זה כלום. רק 50 מהן מתחרות בקטגוריית קמפיין". עם זאת הוא אופטימי ומדבר על התעוררות הענף ושיפור בהבנת הלקוחות את הצרכים האינטרנטיים שלהם, אבל טוען שהדרך עדיין ארוכה.
"לאינטרנט יש בעיה של קישור לא נכון להתפוצצות בועת ההיי-טק, למרות שעברו שנתיים מאז. נעשה לו עוול מראשית ימיו, של סטראוטיפים וסטיגמות שקשורים לאפקטיביות ולמדידות".
גם פרסום בטלוויזיה מודדים.
"נכון. אבל מדברים על ריצ' ועל כיסוי ולא על הקלקות. גם שלטי חוצות לא נמדדים לפי הקלקות".
ההיפר-אקטיביות של התחום, שלא כמו שילוט חוצות, נתפסת כמטרד.
"הענף עדיין צעיר ולכן נעשות המון טעויות בשימושים השונים ובתמהיל שלהם. לא צריך להציף את האתרים. מספיק שגולש יראה פרסומת פעמיים, בהפרש של כמה ימים בין הפעם הראשונה לשנייה. בגלל שמדובר במדיום אקטיבי, לא צריך יותר. גם בטלוויזיה לא תראי שלושה ספוטים של יופלה בברייק אחד. יש גם בעיה של אנשים לא מקצועיים, מנהלי שיווק שחושבים שהבן שלהם שלמד HTML יכול לעשות להם אתר. הם לא מבינים שלעצב סרגל ניווט למשל זה מקצוע. אבל לאט לאט זה משתנה ומחלחל פנימה. גם במקאן-קשר-בראל מבינים היום שהאינטרנט מתמקצע ושקונספט של וואן סטופ שופ צריך לכלול שירותי אינטרנט ללקוחות. בגלל זה הגעתי מיורו אינטראקשן".
אתה כבר מרגיש שיפור? יש מוכנות של לקוחות היום, במצב בו השוק נמצא, להשקיע תקציבים באינטרנט, בהרפתקאות חדשות?
"הלקוחות כבר מכירים את הטרמינולוגיה של האינטרנט. השאיפה שלי היא להצטרף לתהליך העבודה איתם כבר מההתחלה. כבר משלב האסטרטגיה. זה עדיין לא 'פיין' לגמרי אבל אני שואף לשם. המיתון לאו דווקא פוגע. יש תקציבים שמגיעים לאינטרנט בזכות זה שמקצצים במקום אחר. במחיר של 2 ספוטים בטלוויזיה אני עושה קמפיין אינטרנט מדהים".
ובכל זאת, עם כל השיפור, אתה טוען שהאתרים לא עושים את המוטל עליהם.
"הבעיה של האתרים בארץ היא שאנשי המכירות מבצעים את עבודתם יותר טוב מאנשי התוכן. קחי לדוגמה את פסח. נכנסת לאתרים והרגשת שפסח? לא. אם הדלקת את הטלוויזיה הרגשת שפסח מהקדימון ועד התוכן. אבל בפורטלים הישראליים אין פעילות שמתבצעת באופן שוטף. זה מביש מה שקורה היום. למשל וואלה, שאמורה להוביל את השוק. אוקיי אז הם נתנו גלויית ברכה, ואני בכלל לא נכנס להעיר בנוגע לתוכן שלה ולעיצוב. אבל הם קברו אותה באתר הגלויות הכללי במקום להציף אותה. האתרים פשוט לא עם היד על הדופק. באינטרנט לא משקיעים".
כדי לתקן, ולא רק לדבר, יזם מוליאן קמפיין פטריוטי ליום העצמאות שישטוף בשבוע הבא את מרבית אתרי האינטרנט שהסכימו לשתף פעולה. בנוסף, הוא ממליץ לכל חברות הפרסום באינטרנט לדאוג לעצב לעצמן אתר אינטרנט. "זה מגוחך שלאף אחת מחברות הפרסום באינטרנט, חוץ מלנקסט-אין (של משרד הפרסום ראובני-פרידן) אין אתר אינטרנט. כולם אומרים שהם עסוקים מדי בשביל לבנות לעצמם אתר".
לכם יש אתר?
"אנחנו כרגע עובדים על זה. בינתיים יש אתר צנוע למדי".
איך משרדי הפרסום מתמודדים עם התחרות מצד האתרים שמספקים את שירותי עיצוב הקמפיינים ללקוחות?
"זה נכון שוואלה יכולה לפנות לטרה למשל ולמכור לה את הטכנולוגיה שתאפשר קמפיין אינטרנט ישיר. זה קורה רק כשמדובר במפרסם שעובד עם משרד פרסום קטן, שלא נותן פתרון אינטרנטי. ווואלה גם עשתה את זה עם אקווה-פרש בקמפיין שחילק 500 מברשות שיניים. אבל שם, בגלל שמדובר במשרד פרסום גדול כמו אדלר-חומסקי אנד ורשבסקי, היו בעיות ורעש - איך זה קרה, כי למשרד יש את שייפ. הם פגעו בקוד אתי שלפיו מסכימים כולם שאם יש במשרד הפרסום חברת אינטרנט אז לא עוקפים אותה ופונים ישירות למפרסם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
