מעשה בבעלי קרקע בתחום פארק רבין - איזור המיועד לתעשייה עתירת מדע ברחובות
- שחפצו להקים תחנת דלק על המקרקעין שבבעלותם. לשם כך יזמו בעלי הקרקע, יחד
עם חברת דלק, עמה התקשרו, תוכנית שמטרתה לאפשר הקמת תחנת דלק במקרקעין שלהם.
תוכנית זו הוגשה לאישור הוועדה המקומית, בהתאם לסמכותה לדון ולאשר תוכניות
לתחנות דלק (על-פי הוראת סעיף 62 א10 לחוק התכנון והבנייה, שעניינו הקמת תחנות
תדלוק באיזורים המיועדים בתוכנית לתעשייה, למסחר, לחקלאות, למשרדים, לאחסנה
או לחניה.
התוכנית הופקדה, והוגשו לה התנגדויות. ועדת המשנה של הוועדה המקומית דנה בהתנגדויות
ודחתה אותן. ראש עיריית רחובות דרש לקיים דיון בתוכנית במליאת הוועדה המקומית,
ושם הוחלט לבטל את החלטת ועדת המשנה ולדחות את התוכנית.
על החלטה זו ערערו הן בעלי המקרקעין (ערר 202/01 'רוטמן השקעות ובנייה בע"מ'
ואח' ע"י עו"ד נעמי וייל נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רחובות ע"י עו"ד
נילי ברעם ואח'), והן חברת 'דלק' (ערר 207/01 'דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ,
ע"י עו"ד ברוך שטיינמן, נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רחובות ואח'). שני
העררים נשמעו במאוחד ע"י ועדת הערר המחוזית, בראשות עו"ד אייל מאמו.
העררים נדחו. הטעם העיקרי לדחייה היה קביעתה של ועדת הערר, כי אישור תחנת דלק
לפי סעיף 62א(א)(10) לחוק הינו בשיקול דעתה של הוועדה המקומית, ואין להם, לעוררים,
זכות מוקנית כי תוכניתם תתאשר. וכך פסקה הוועדה: "סעיף קטן 10 לסעיף 62א' לחוק
התו"ב, כמו גם יתר הנושאים המנויים בסעיף זה, לא באים אלא להעביר חלק מן הנושאים
בהם יכולה תוכנית לעסוק, לגדר סמכויותיה של הוועדה המקומית, וזאת בעיקר על
מנת ליעל, לפשט ולקצר את ההליך הכרוך באישורה של התוכנית, ולהפחית מן העומס
המוטל על כתפי הוועדה המחוזית.
"אין ללמוד מס' 62א' על כל חלקיו, כי יש בו משום שינוי או תמיכה גורפת של המחוקק
בכל נושא ונושא הכלול בו, או משום אמירה לוועדות המקומיות - נא אשרו תחנות
תדלוק בשטחים שיעודם כזה או אחר".
ומן הכלל אל הפרט - הוועדה קבעה, כי שיקולה התכנוני של הוועדה המקומית לסרב
לתוכנית, נראה בעיניה סביר, ואין מקום כי ועדת הערר תתערב בו.
ראוי גם לציין, כי נדחתה הטענה, שמכיוון שאושרה, קודם לכן, תחנה נוספת (של
חברת סונול) באותו רחוב, הרי שאי אישורה של תחנה זו של חברת דלק, תהווה אפליה
פסולה. ועדת הערר קבעה, כי השיקול של מניעת ריבוי תחנות דלק באותו מתחם, ששקלה
הוועדה המקומית, הינו שיקול לגיטימי, ואין באישורה של תחנה ראשונה כדי לחייב
את הוועדה המקומית לאשר תחנות דלק נוספות. ללמדך, שלעתים כל הקודם - זוכה.
נמסר לח"מ, כי חברת דלק הגישה עתירה מנהלית על החלטת ועדת הערר, וזו טרם נידונה.
משרד עו"ד יגנס טויסטר ושות' מתמחים בתכנון ובנייה ובנדל"ן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
