אתיופיה: 2.4 מיליארד דולר יושקעו בבניית 200 אלף יח"ד

פרויקט דומה שנערך בדרום אפריקה גרם לקבלנים הפסדים של מיליונים: ומאות דיירים פונו מפרויקט דיור ממשלתי בקייפטאון

ממשלת אתיופיה חתמה בשבוע שעבר על הסכם בשווי 2.4 מיליארד דולר עם חברה אוסטרלית, לתכנון והקמה של פרויקטים למגורים ברחבי המדינה. החברה האוסטרלית, Alamia E.L, יחד עם שלוש חברות מקומיות, יבנו 200 אלף יחידות דיור ברחבי המדינה, בשיטת בנייה המתאפיינת בעלות נמוכה (Low Cost Housing).

העבודות, שצפויות להתחיל כבר בשבועות הקרובים, יימשכו 15-10 שנה. הפרויקט אמור לתת מענה, ולו חלקי בלבד, למצוקת הדיור השוררת בערי אתיופיה: במדינה כ-66 מיליון תושבים, מתוכם 16.5% מתגוררים בערים.

מדובר בהשקעה בסכום אגדי עבור מדינה ענייה כאתיופיה (500 דולר תל"ג לנפש), ורוב המימון לפרויקט מגיע ממענקים והלוואות מגופים שונים בעולם.

ואולם, על אף המצב הכלכלי הקשה, נדמה שלממשלה תוכניות מעודדות להקים ולשפר תשתיות במדינה. במעמד חתימת החוזה מסרה חברת E.L, כי בשל דחיפותה של בעיית הדיור במדינה היא ממהרת להתחיל בפרויקט זה, וזאת למרות שעל הפרק עומדים כרגע מספר פרויקטים נוספים.

יוסוף עבדאללה, מנכ"ל חברת UDC - חברה-אחות של E.L, גילה, כי החברה מתכננת פרויקטים בנושא התחבורה, המים והתקשורת. לדבריו, נציגי החברה כבר נפגשו עם הגורמים המתאימים בממשלה, כולל שרים, ודנו עימם בעלות התכנון והביצוע של פרויקטים אלה.

כעת, כל שנותר לממשלת אתיופיה לעשות, הוא להחליט כמה ואלה קרקעות היא תורמת לטובת הפרויקט, דבר, שככל הנראה, לא נעשה עד רגע חתימת החוזה. לדברי עבדאללה, החברה ממתינה לממשלה ש"תעניק" לה את הקרקעות, על מנת שהבנייה תתחיל במהירות האפשרית.

עבדאללה אמר, כי החברה מתכוונת "לפזר" את הבנייה, והיא תבנה במקביל בערים שונות, כאשר בשלב הראשון היא מתכננת 3,000-2,000 יחידות. הוא הוסיף, כי פרויקט הדיור כולל גם הקמת מתקנים שונים כבתי ספר, גני משחקים לילדים, מרכזים רפואיים ועוד. לדברי עבדאללה, "אנו בהחלט אופטימיים, ומקווים שנקבל את כמות הקרקעות לה אנו מצפים". כמו כן ציין, כי למעט מספר מומחים שיגיעו ממדינות זרות, 98% מהפועלים שיועסקו בפרויקט יהיו אתיופיים.

אחריתו של פרויקט הדיור באתיופיה, יש לקוות, תהיה טובה מזו של פרויקט דומה בדרום אפריקה. זה התגלה באחרונה ככישלון חרוץ, והותיר את כל הגורמים המעורבים בו בהפסדים של מיליוני ראנד, ומשפחות שלמות שנעקרו מביתן. הסיבות לכך, בין היתר, הן מתיחות פוליטית במדינה, ארגון כושל של הפרויקט ושחיתויות בחברות המבצעות.

ליקויי תכנון וביצוע חמורים שהתגלו במבנים הביאו לפינוי דיירים, אי עמידה בתשלומים ומאבקים בבתי המשפט. מלבד זאת, סבלו תושבי שכונות אלה מגלי אלימות חוזרים ונשנים, כאשר מבנים שלמים נעקרו ממקומם, תכולת בתים וחומרי בנייה נשדדו, ואדם אחד אף נרצח.

בעיר קייפטאון, למשל, נבנו כ-2,230 יחידות. לטענת גורמים מדיניים, כל היחידות אינן חוקיות ואינן ראויות לאכלוס. החברה המבצעת טוענת, כי רק ב-10% מן הבתים התגלו ליקויים חמורים, ואלה תוקנו במהירות. על כל פנים, דיונים משפטיים ארוכים עוד נכונו לצדדים, ובינתיים, מאות המשפחות המפונות ייאלצו למצוא לעצמן פתרון דיור חלופי.