לא רק תוכניות התרבות של מועצת הרשות השנייה עוברות טרנספורמציה מבורכת. גם על התוכניות של מחלקת הדת של ערוץ 1 עובר איזשהו שינוי, אם כי בהתחשב בעברה השמרני של המחלקה, חייבים לקוות כי לא יהיה זה שינוי קצר מועד.
אתמול שודר שם "שעשני אשה", שביים יעקב פרידלנד. הסרט הזה, אשר ראוי לומר מיד שהיה מצוין, עסק בפמיניזם האורתודוקסי - אותו הלך מחשבה דתי שיסודותיו נוצקו לפני יותר מ-50 שנה בידי נחמה ליבוביץ' (אחותו של). כעת כבר מדובר בגל שוטף, שבמסגרתו לומדות מאות נשים דתיות להפוך לטוענות בבתי הדין, לקרוא באופן עצמאי בגמרא, להניח תפילין, ולהתפלל במסגרת מניין עצמאי נטול גברים.
התהליך הזה, אשר מסעיר את הממסד האורתודוקסי בשנים האחרונות, כמעט שאינו מוכר לציבור החילוני, אך טוב שניתן דווקא לפרידלנד - יוצר דתי - להביא אותו לידיעתו. מצמרר לחשוב מה היה קורה, לו היו נותנים את הנושא לכתב חילוני נרגן. זה, מן הסתם, היה עוטף את ה"סקופ" שלו בכותרות צעקניות וצילומי תקריב מגוחכים, שבהם נשים בשביס מגפפות ספרי תורה.
פרידלנד אינו עושה זאת, אלא מביא סיפור שלם - מציג את גיבורות המהלך ההיסטורי, וגם את המתנגדים להן (ומעניין מזה - המתנגדות). התוצאה הסופית משמחת, משני טעמים. ראשית, מפני שכאמור באמת מדובר בסרט טוב ומעניין במיוחד. שנית, מפני שהוא משודר במשבצת המסורת של ערוץ 1, שתכניה כמעט שאינם מדברים לאף צופה: דתי, מסורתי או חילוני.
הבקעתו של סרט כזה אל לב הממסד האורתודוקסי של רוממה משמחת, כמעט כמו כניסתן של הנשים האלו ברגל בוטחת אל לב הממסד הדתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.