פארק איילון בסכנה מוחשית

מדובר בקרקעות "חוות הזרע", שפועלים השקעות (בבעלות הקודמת) רכשה חודשים אחדים אחרי שאריק שרון העביר את החלטת ההפשרה החשובה ביותר במאי 92', החלטה 533. אלה 1,163 דונם חקלאיים מצפון-מערב לאתר חירייה. עד כמה הקרקע אטרקטיבית אפשר ללמוד מכך, שפרקליטי חוות הזרע במשך השנים היו יגאל ארנון, אבי דרכסלר (לפני שהתמנה כראש המינהל) ודובי ויסגלס (היום רל"ש רה"מ). בקרקעות הצמודות: באדמת בי"ס מקווה ישראל מטפל עו"ד שרגא בירן, ובקרקעות משמר איילון מטפל עו"ד משה ליפקה (ראש המינהל לשעבר).

הכל התחיל בלהט של החלטה 533, לפיה החקלאי ישלם 51% עבור הקרקע בשינוי הייעוד ויקבל זכות ליזמות. פרקליטים יודעי דבר הסתערו על המינהל. סבירות ההחלטה היתה כבר אז שערורייתית והיום היא כמעט בלתי נתפסת, והיא הוחלפה בסדרת החלטות עם פיצוי נמוך יותר.

במקור, על-פי החלטה 582 של מועצת מקרקעי ישראל, היתה הסכמה להקים על הקרקע הזו שוק סיטונאי חדש, בתנאי 533, ובתנאי שחוות הזרע תסיים את התכנון תוך שנה. השנה עברה וכלום לא קרה.

העיסקה הגיעה לחור השחור בתולדות ההפשרה, "ועדת 640" שמו. זו היתה ועדת חריגים, בראשות מרים רובינשטיין מפרקליטות המדינה, שהוקמה ב-94' לאור ההקפאה הזמנית לצורך הורדת אחוזי הפיצוי (ועדת פוגל). "ועדת 640" עסקה ב"עסקאות בצנרת", והיתה כמובן יעד של עורכי הדין המקושרים.

למרות אי העמידה בהתניית הזמנים בעיסקה לשוק סיטונאי, "ועדת 640" אישרה לחוות הזרע שינוי מהותי: לא שוק סיטונאי אלא מגורים ומסחר, כאשר למחצית הקרקע שלהם יינתנו זכויות לפי 533 (יזמות ב-51%) ולמחצית השנייה יינתן פיצוי לפי החלטה 611 (שבמהלך גלגוליה הפיצוי לפיה ירד ל-27% לקיבוצים ומושבים ו-13.5% לחברות עיבוד מהסוג של חוות הזרע). הרשאת התכנון היתה לתקופה של שנתיים. חוות הזרע הודיעה על כוונתה לבנות בשטח 12 אלף דירות.

בכל מקרה, גם הפעם לא עמדה חוות הזרע במגבלת השנתיים של הרשאת התכנון לפי החלטה 611. משחלפה התקופה הקובעת התחיל המינהל לתכנן בעצמו והוציא על התכנון 3 מיליון שקל. חוות הזרע ביקשה וקיבלה מהמינהל ארכה נוספת לחתום על הסכם הרשאה לתכנון עד לתאריך 13.8.97. גם מועד זה חלף, אבל, ראש המינהל דאז, ברטי ברודו (מינוי של שרון), גילה רוחב לב והבטיח לחוות הזרע לא לפגוע ב"זכויותיה ההיסטוריות" מוועדת 640.

לאחרונה הוכיח עו"ד ארנון לשרם-קלנר מה הוא שווה: פרקליטות המדינה נכנעה ללחץ והחליטה לאפשר את העיסקה. התקבלה טענת חברת הזרע, שאי העמידה במועדים לא היתה באשמתה ויש בידה התחייבות תקפה. בשבוע שעבר החליטה הנהלת המינהל לאשר את הרשאת התכנון לחוות הזרע ל-3 שנים.

מבחינה ציבורית, זה נראה לא תקין.

חמור מכך: גופי התכנון שואפים להקים בשטח את פארק איילון, הגדול במדינה, לרווחת תושבי הסביבה. עכשיו צפויה מתקפה של עו"ד ארנון על הוועדה המחוזית ת"א, לאפשר פרויקטים גדולים למגורים. אם עו"ד ארנון הצליח, אולי גם עו"ד בירן יבוא בדרישות, וגם עו"ד ליפקה לא קוטל קנים.

פארק איילון בסכנה ברורה ומוחשית.