בין ראשית אפריל ועד אמצע מאי 2002, מועד כניסתה לתוקף של החלטת בג"ץ המקפיאה
את כל העסקאות בקרקע חקלאית, אישרה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל 1,131 עסקאות
לשינוי ייעוד קרקע חקלאית, במסגרת החלטות 717, 727 ו-737. במחוזות המינהל השונים
אושרו עוד שורה של עסקאות קטנות יותר.
העסקאות חלות על שטח של 6,730 דונם, בכל רחבי הארץ. סך כל תקבולי המינהל משטחים
אלה הסתכמו ב-698 מיליון שקל. עבור שטחים אלה ישולמו דמי חכירה ראשונים (דח"ר)
בגובה של 404 מיליון שקל.
העסקאות הן לגבי הקמת איזורי תעשייה ומסחר על קרקע חקלאית (717), הרחבת מושבים
וקיבוצים (737), ושינוי ייעוד קרקע מחקלאות למגורים (727).
המספר הגדול ביותר של עסקאות אושרו במחוז מרכז, בו בוצעו 358 עסקאות, ששינו
ייעוד של 838 דונם, בערך של 343 מיליון שקל.
במחוז הצפון בוצעו 327 עסקאות ששינו ייעוד של 2,255 דונם, בערך של 140 מיליון
שקל. במחוז ירושלים אושרו 153 עסקאות לשינוי ייעוד של 396 דונם. ערך הקרקע
108 מיליון שקל.
במחוז דרום אושרו 171 עסקאות לגבי שטח של 3,077 דונם. ערך הקרקע 29.2 מיליון
שקל. במחוז תל-אביב אושרו 8 עסקאות בשטח כולל של 21 דונם, בערך של 25 מיליון
שקל.
ההחלטה על הקפאת כל העסקאות בקרקע חקלאית ניתנה בנובמבר 2001, במסגרת בג"ץ
הקשת המזרחית הדמוקרטית, שדרשה לבטל את כל החלטות מועצת מקרקעי ישראל בנושא
הפיצוי המגיע לחקלאים בעת שינוי ייעוד קרקע חקלאית. החלטת בג"ץ קבעה תקופת
מעבר של ששה חודשים, בהם ניתן היה להשלים עסקאות. תוקפה של תקופה זו פגה באמצע
מאי 2002.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.