"בלי שהמינהל יהיה תקוע באמצע"

משרד השיכון מתנגד להצעת חוק פינוי-בינוי, וטוען שהאחריות צריכה להיות בידי העירייה והתושבים

למרות שמשרד השיכון מוביל זה שלוש שנים את פרויקט ההתחדשות העירונית, הודיע בשבוע שעבר שר השיכון, נתן שרנסקי, שאין לו כל ברירה אלא להתנגד להצעת חוק פינוי-בינוי כפי שהוגשה על-ידי 35 חברי כנסת.

הסיבה להתנגדות היא, שהצעת החוק סותרת לחלוטין את תפיסת העולם של משרד השיכון באשר לעקרונות שיטת פינוי-בינוי. בעוד שמשרד השיכון מאמין, שמי שצריך ליזום פרויקטים של פינוי-בינוי הן הרשויות המקומיות והדיירים עצמם, תומכת הצעת החוק בגישה, לפיה רק מינהל מקרקעי ישראל רשאי לפרסם מכרזים בהם ייבחר הקבלן.

"הצעת החוק מתייחסת למצב, שלגביו יש לנו דעה שונה לחלוטין", אומרת האדריכלית הראשית של משרד השיכון, סופיה אלדור. "לדעתנו, אם המינהל תומך בביטול דמי ההיתר, הוא לא צריך להתעקש לפרסם בעצמו את המכרזים. לדעתנו, האחריות על הפרויקט צריכה להיות מוטלת על העירייה ועל הדיירים, מבלי שהמינהל יהיה תקוע באמצע. אם המדינה רוצה חלק בעיסקה, יש לה זכות מלאה לגבות מיסים, אך לא יותר מכך.

"אני מאמינה, שבדרך זו יותר פרויקטים יצליחו, המדינה תרוויח מניצול טוב יותר של תשתיותיה והתדרדרות מרכזי הערים תימנע. בכך שהמדינה ממשיכה להתעסק עם פרויקטים אלה היא בסך הכל מבזבזת את זמנם היקר של פקידיה, שיכול היה להתפנות לעניינים אחרים".

גלובס: איך ניתן להסדיר את עניין הפולשים?

אלדור: "במרבית המקרים מדובר בפולשים שהם אינם פולשים ממש, אלא באנשים המתגוררים על הקרקע זה עשרות שנים, ואשר המינהל לא טרח להסדיר את זכויותיהם. לדעתי, הדרך היחיד להתמודד איתם היא להסדיר את זכויותיהם ולאפשר להם להביא לידי ביצוע העיסקה. במקום להתמודד עם הבעיה המדינה מערימה קשיים, ובכך מונעת את ביצוע הפרויקטים. עובדה היא, שעד היום פרויקטים שבוצעו על-ידי תושבים וקבלנים זכו להצלחה, ואילו פרויקטים של המינהל מקרטעים. חלקים גדולים מתל-אביב נבנים כיום מחדש באמצעות עסקאות קומבינציה, שהם המהות של פינוי-בינוי. המדינה צריכה לאפשר לשוק לעשות את שלו ובמקביל לשמור לעצמה את הזכות לגבות מיסים או לגבות דמי היתר, העיקר שתניח לפרויקטים".

- מדוע שהמינהל יוותר במצב שבו הוא בעלים של הקרקע?

אלדור: "המינהל לא צריך לוותר. הוא צריך לאפשר לעיריות לקדם את התב"ע במגרשים הפנויים, להסדיר זכויות, ולקבל את שלו מהשטחים שבבעלותו. אני משוכנעת שבדרך זו המינהל ירוויח הרבה יותר".

משרד השיכון מתנגד לעוד מספר סעיפים בהצעת החוק, ביניהם החובה המוטלת על הקבלן להתחיל בבנייה בתוך שלוש שנים מיום קבלת זכויות הבינוי. לדעת משרד השיכון מדובר בפרק זמן קצר מדי, במיוחד אם יש צורך לשנות את התוכנית. משרד השיכון גם מתנגד לדרישה, לפיה אם לא התחיל היזם לבצע את הבנייה, יחויב בהשבת הזכויות. לדעת משרד השיכון, חסרה הגדרה באילו תנאים יושבו הזכויות.

על-פי הצעת החוק, יעניק היזם לכל תושב אפשרות לקבל יחידת דיור אחת או יחידות דיור, הכל בהתאם לחוזה, או פיצוי בשווי שלא יפחת מערך הדירה. משרד השיכון תומך בגישה לפי היזם יציע בכל מקרה סכום כסף, והתושב ישתמש בו כראות עיניו.