ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, אישרה הצעת החלטה שתוגש לממשלה, ובה רמות מרביות ליסודות ותרכובות המותרים בקולחים. זאת, כדי לאפשר השימוש בקולחים להשקיה ללא הגבלה ולהרחקה לנחלים.
רוב מכוני הטיהור הפועלים כיום בארץ מטהרים את המים לרמה שאינה מאפשרת להשתמש בהם להשקיית רוב הגידולים, ובמקרים רבים הם מהווים סכנה למי התהום בשל מליחותם הרבה, ובשל החשש לקיומן של מתכות כבדות. לפיכך חלק ניכר מהקולחים המטוהרים מוזרם לנחלים, ומשם לים.
מנתוני נציבות המים עולה, שב-2001 נעשה שימוש ב-264 מיליון מ"ק קולחים בלבד, מתוך צריכה עירונית של כ-800 מיליון מ"ק מים. יתר הקולחים הוזרמו לים.
לדברי גורן, ערכי איכות הקולחים החדשים יחייבו מיידית את כל מכוני הטיהור החדשים שיוקמו. לגבי המכונים הקיימים, יקבע לוח זמנים ליישום הערכים החדשים.
על-פי הערכת המשרד לאיכות הסביבה, עלות שדרוג המכונים מהתקן הקיים כיום, היא 230 מיליון דולר. התועלת למשק הלאומי מוערכת ב-900 מיליון שקל בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
