סטירת לחי לפנינה גיא

רות דוד נבחרה אתמול כפרקליטת מחוז ת"א. האם בחירתה מהווה הבעת אי אמון בתובעת המתוקשרת ממשפטיהם של יגאל עמיר ונמרודי?

אתמול נבחרה עו"ד רות דוד, מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), כפרקליטת מחוז ת"א, במקומה של עו"ד מרים רוזנטל. האחרונה כיהנה בתפקיד בשש השנים האחרונות. מול דוד, פרקליטה בכירה מפרקליטות זו, היו מספר מתמודדים: עו"ד פנינה גיא, עו"ד זיוה קנדל, ועו"ד שלמה נסים - כולם מפרקליטות מחוז ת"א; ועורכות הדין רחל שיבר והדסה נאור, מפרקליטות מחוז מרכז.

ההתמודדות האמיתית היתה בין דוד לבין גיא: שתי פרקליטות בכירות שניהלו תיקים מובילים. דוד ניהלה את התיק של השר לשעבר, יעקב נאמן, שהואשם במתן תצהיר שקר, וזוכה. היא ניהלה בזמנו גם את תיק האלפרונים, ושימשה כנציגת היועץ המשפטי לממשלה בוועדת שמגר, לבדיקת רצח ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין.

דוד, בת 50, נשואה ואם לשלושה, עובדת בפרקליטות מחוז ת"א מאז שנת 1978. מאז ועד היום כיהנה במיגוון תפקידים. בתפקידה האחרון, שימשה כמנהלת מחלקה מחוזית בפרקליטות המחוז.

גיא ניהלה את התיקים של יגאל עמיר, מרגלית הר-שפי, ובאחרונה את תיק נמרודי. פורמלית, היא בכירה יותר מדוד. היא גם נושאת בתואר של מישנה לפרקליטת המחוז. כשרוזנטל נעדרה, גיא מילאה את מקומה; כך גם באחרונה, כשרוזנטל יצאה לחופשת פרישה, לפני מספר שבועות. גיא מילאה את מקומה וישבה בחדרה.

על הרקע הזה, במיוחד במערכת שכה מקדשת את הפורמליות, כישלונה של גיא צורב וחריף. בפרקליטות המחוז לא מסכימים עם הקביעה הזאת. "אי אפשר לומר, שזכייה של אחת על פני השנייה, מעוררת גבות", אומרים שם. "שתיהן פחות או יותר באותה רמת בכירות. אם מישהו אחר מלבדן היה זוכה, זה היה מעורר שאלות, אבל זכייה של אחת מהן, טבעית וברורה".

לכל אחת מהן, יתרונות וחסרונות. גיא מוכרת יותר. היא נחשבת לאשת עבודה, די קשוחה. דוד נודעת כבעלת יחסי אנוש טובים, כבעלת יכולת ניהול טובה, ולא פחות: יחסיה ב'חלונות הגבוהים' טובים. אומר סניגור ותיק: "לו הייתי צריך לבחור, הייתי בוחר בה".

התמיכה בשתיים נחלקה בפרקליטות, פחות או יותר, חצי-חצי. לפי ההערכות, תיק נמרודי, ולא אחר, הוא הסיבה לפיניש הטראומטי מבחינתה של גיא. כזכור, הסתיים התיק בעיסקת טיעון מפליגה, שעיקריה היו רחוקים למדי מכתב האישום המקורי. גיא, ניהלה את התיק, והכירה בשלב ראשוני במגרעותיו. היא לחצה לסיים אותו בעיסקת טיעון, בפרט לאחר קריסת עדויות התביעה, אבל ארבל סירבה. ממש הטילה וטו: נראה שהווטו לא היה על בסיס ענייני אלא על בסיס של אגו.

המשטרה והתביעה, הלכו על התיק הזה בגדול. בקשות המעצר, וגם כתב האישום לאחר מכן, היו בומבסטיים. על הרקע הזה, הליכה לעיסקת טיעון, עשוייה היתה להיתפס אז כהודאה בכישלון.

בשלבים מתקדמים יותר, הגיע התיק ל"דד אנד". מכתב האישום המקורי והבומבסטי, נותר משהו מינורי בהרבה. השופטת בתיק, שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ברכה אופיר-תום, ציינה זאת. בשלב הזה, לא נותרה לפרקליטות ברירה. העימות בתיק בין גיא לארבל הוליד מתיחות לא קלה בין השתיים. בסופו של דבר, שילמה גיא את המחיר.

בוועדה שבחרה את הפרקליטה הבאה, ישבו ארבל, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, ונשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, מנחם אילן. ארבל נתנה את הטון בהרכב הוועדה. "אם אני שם את עצמי במקומה", אומר פרקליט בפרקליטות מחוז ת"א, "ולו היה לי עימות מול אחת משתי פרקליטות שמתמודדות על תפקיד, לא ברור במי הייתי בוחר?"

גיא קיבלה את ההפסד באופן קשה. אחרי ככלות הכל, היא היתה קרובה מאוד לזכייה. גם תומכיה של גיא, לא קיבלו את זה קל. "אפילו לרותי", אומרים בפרקליטות על דוד, "כאב הלב על פנינה. אף אחד לא רצה שהיא תיפגע".

אגב, ההתמודדות הנוכחית היא תעתיק מדויק כמעט של ההתמודדות הקודמת, מלפני כמה שנים: לאחר פרישתו של אהרן שדר ביקשו מרים רוזנטל ודבורה חן להתמודד על תפקיד פרקליטת מחוז ת"א. שתיהן היו פרקליטות ותיקות, נחשבות, חרוצות, יסודיות. קשה היה למצוא רבב בבחירתה של כל אחת מהן.

רוזנטל לקחה את הקופה. חן לקחה את ההפסד באופן קשה. היא נותרה בפרקליטות, כשהיא מנסה למצוא דרך לתפקד כפרקליטה תחת רוזנטל, מולה התמודדה. כפרקליטה בכירה אמנם, אך בסופו של דבר - פרקליטה מן השורה ולא העומדת בראש המערכת.

במערכת הכירו בעוול שנגרם לה, על אף שלא היו פקפוקים בהתאמתה של רוזנטל לתפקיד. מהסיבה הזו, נעשו מאמצים למצוא לה תפקיד אחר, בכיר, בתוך המערכת, שירצה אותה. נמצא כזה: חן מנהלת כיום את המחלקה לעניינים פליליים-בטחוניים ולעניינים מיוחדים. כמנהלת מחלקה, היא נהנית מכל ההטבות הכרוכות בכך: מקום, כוח אדם, ומשכורת המקבילה לשופט מחוזי, כאילו היתה פרקליטת מחוז. מה יקרה כעת עם גיא? האם תישאר ותמשיך לתפקד כפרקליטה מן השורה, בכירה אמנם, אך תחת דוד, יריבתה? בפרקליטות מעריכים שמבחינתה, יהיה מאוד קשה להישאר. מצד שני, לא כל כך פשוט לעזוב. הן מבחינה פרוצדורלית, והן מבחינת האפשרויות בחוץ. לא כל תובע מסוגל לעשות את ה"סוויץ'" ולהפוך לסניגור.

בהנחה שלא תפרוש מהמערכת, נראה כי במקרה שלה, יהיה לה קשה לצפות ל"סידור עבודה" מארבל, על רקע היחסים הלא קלים בין השתיים. קשה להניח, כי ארבל תתאמץ יותר מדי לרצות את גיא.

ומה לגבי רוזנטל? ככל הידוע, היא עדיין לא סגרה לגבי אופציה כלשהי. לא ברור אם תשתלב במשרד פרטי, תקים משרד עצמאי, או תלך בכלל לתפקידים ציבוריים. בסמוך להודעתה על פרישה, התבטאה רוזנטל, כי היא אינה מתכוונת לנהל מגעים כלשהם לגבי המשך דרכה, אלא לאחר פרישתה.