מירס בונה על ג'אווה

אתמול חשפה חברת מירס מכשיר סלולרי עם מסך צבעוני, התומך ביישומי ג'אווה. באופן רשמי, מירס היא אכן הראשונה המציעה למכירה מכשיר צבעוני, אולם בעתיד הקרוב תצענה גם מתחרותיה מכשירים שכאלו - סלקום, למשל, הודיעה ביום א' שסיימה תהליך ניסוי עם מכשיר אריקסון T68, הפועל ברשת GPRS, ולכן צפוי להיות משווק גם ברשת של פרטנר.

אלא שהצג הצבעוני הוא רק חלק קטן מהתוכנית של מירס. התמיכה בג'אווה, מסביר פליקס זילברשטיין, מנהל אגף מערכות מידע סלולריות בחברה, היא שגורמת לו להתייחס למכשיר כ"מחשב נייד שבמקרה יש לו גם יכולות קוליות".

מירס, שכזכור החלה את דרכה כרשת קשר למגזר העסקי, תופסת היום נתח של כ-22% מהשוק הזה - דומה לנתח השוק של פרטנר, קצת אחרי פלאפון, וכ-10% מאחורי סלקום. נכון להיום, היא משרתת 250 אלף מנויים. מאז החלה לספק שירותים למגזר הפרטי, לפני כשנה, עומד יחס המצטרפים לחברה על שנישליש לעומת שליש, "לטובת" המגזר העסקי.

למרות שכל החברות הסלולריות מציעות כיום שירותים דומים למגזר העסקי, במירס מייחסים לעובדה שהמכשירים הקיימים והעתידיים שלהם תומכים בג'אווה יתרון נוסף: המערכת של מירס מאפשרת קישור תמידי לרשת, כאשר התמחור מתבצע לפי כמות הקילובייטים שנשלחו ונתקבלו.

מהירותה של הרשת, 96 קילוביט, אמנם צפויה להפוך למיושנת בעת שייכנסו לשימוש המערכות המהירות של המתחרים (ושלא לייחוס טוענים שם שהמערכת החדשה של פלאפון תציג את התחרות הקשה ביותר), אולם זילברשטיין מסתכל על ההווה, וטוען שהתרחקות מועד הפעלתן של אותן מערכות מסייעת לו להציג את "דור ה-2.75" הקיים, לעומת "דור ה-2.5" שעוד לא הגיע.

"למתחרים שלנו יש מערכת שמסוגלת לעבוד כיום בקצב של 64 קילוביט, שזו מערכת שכבר מזמן נחשבת מיושנת. אבל מכיוון שהם רכשו את זה רק לפני תקופה לא ארוכה, הם לא ישדרגו את המערכות הללו כל כך מהר".

התמיכה של החברות האחרות במערכות מהירות, כמו ה-GPRS של סלקום ופרטנר או ה-X‏1 של פלאפון, לא מצננת את התלהבותו של זילברשטיין. לטענתו, "מה שהם מוכרים היום זה בסך הכל פיתוחים שמתבססים עדיין על SMS, מקסימום WAP. זה לא מתחרה בג'אווה".

אז מה גורם למירס לדחוף את הג'אווה? בניגוד ל-SMS, שאמנם מאפשר דו-כיווניות תקשורתית (דהיינו היכולת להשיב להודעות), במירס מתגאים בדוכיווניות "אקטיבית" המושגת באמצעות יישומי הג'אווה - מאחר שאותם יישומים נכתבים בשפה סטנדרטית, הם ניתנים לפיתוח כמעט על ידי כל מתכנת, וכך ניתן להפעיל או לנטרל פעולות של מערכות מרוחקות באמצעות מכשיר הטלפון.

בשלב הבא יוצעו לעסקים מכשירים נוספים, הכוללים קורא ברקוד וקורא כרטיסי מגנטיים, שיאפשרו לפרוק את המידע באמצעים סלולריים במקום להמתין לפריקה "ידנית" בסוף היום. במירס מציינים שכבר כיום ניתן יכול טכנאים של חברות כבלים ולווין, או עובדי חברת החשמל, לקבל את רשימת המטלות היומית שלהם ישירות למכשיר ולעדכן אותה - כמו גם השלמת משימות במהלך היום ועדכון המלאי במחסן - ישירות מהמכשיר.

יש לציין, עם זאת, שמערכות דומות מבחינת היישומים המשרדיים ומבחינת התמיכה במסופונים ניידים, מוצעות על ידי החברות הסלולריות האחרות. אלא שזילברשטיין טוען ליתרון בזכות התמחור לפי כמות המידע המועברת, המביא להפחתת הוצאות.

באופן מפתיע, הייפ השירותים מבוססי המקום, שמשתלב בתוכניות ההווה והעתיד של חברות הסלולר, לא ממש מרשים את מירס. זילברשטיין טוען ש-90% מהלקוחות של החברה אינם זקוקים לשירותים שכאלו. "קח למשל נהג-מוביל - אם הוא ממילא מעדכן את המסלול שלו ואת המטלות שהשלים לאורכו במהלך היום, אני מקבל דיווח לגבי ההתקדמות שלו באמצעות המערכת הממוחשבת. אני לא צריך להוסיף על זה שכבת איתור נוספת".

ובכל זאת, כיוון שהאמריקנים מחייבים שירותי איתור מקום (לצורך סיוע לכוחות הצלה באיתור נפגעים), והחברות הרלוונטיות כבר פיתחו מכשירים המשלבים יכולות איתור (בעיקר באמצעות GPS), במירס טוענים שאם הצורך יתעורר, גם השירותים הללו יזכו לתמיכה.