עבודת קיץ - הנוער מצטרף למעגל התעסוקה

עם בוא הקיץ, יצטרפו אלפי בני נוער אל מעגל העבודה. דוד שי מחברת חילן טק מפרט עבור "גלובס" את המידע הנחוץ למעסיק וכן לעובד:

על עבודתם של נערים חלים כל דיני העבודה, כפי שהם חלים על עבודתם של בוגרים. בחלק מדיני העבודה ניתנת הגנה מיוחדת לנערים, ובחלק אחר ניתנות לנערים זכויות מוקטנות, המביאות בחשבון את היכולת המוגבלת של בני הנוער להתחרות בשוק העבודה. נערים הם אלה שטרם מלאו להם 18 שנה. מי שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד עד לגיוסו לצה"ל, נחשב לבוגר. להלן הכללים העיקריים החלים על העסקת נוער בקיץ 2002.

גיל העסקה מינימלי

חוק עבודת הנוער מתיר העסקת נערים בחופשת הקיץ מגיל 14 ואילך. במשך שנת הלימודים מותרת העסקת נערים רק מגיל 15 ואילך. מעסיק הנוהג להעסיק נערים אך מטיל על כך מגבלות חמורות מהאמור בחוק בלא שמגבלות אלה יתחייבו מאופיו של התפקיד, מסתכן בתביעה שתוגש נגדו בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

דרישות בסיסיות: בדיקה רפואית ופנקס עבודה

לפי חוק עבודת הנוער, אין להעסיק נער אלא אם נבדק על-ידי רופא המשפחה וזה אישר את העסקתו. כמו כן חייב נער להביא למעבידו פנקס עבודה שהוצא על שמו על-ידי לשכת שירות התעסוקה. מעסיקים ממוסדים נוהגים להקפיד על סעיף זה בחוק.

שבוע העבודה

על-פי חוק עבודת הנוער מותר להעסיק נער לא יותר מ-8 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. במקום עבודה שבו יום העבודה הרגיל הוא יותר מ-8 שעות, מותר להעסיק עד 9 שעות נער שמלאו לו 16 שנה. נער העובד לפחות 6 שעות ליום זכאי להפסקה (ללא תשלום) של 45 דקות. כאשר חרף הוראה זו, הועסק נער בשעות נוספות, הוא זכאי לגמול שעות נוספות בדומה לבוגר.

אין להעסיק נער בשעות הלילה, כלומר בין בשעות 22:00 עד 6:00 לנער שמלאו לו 16 שנה, ובין השעות 20:00 עד 8:00 לנער שטרם מלאו לו 16 שנה. סעיף 21 לחוק עבודת הנוער קובע "לא יועבד נער במנוחה השבועית". ברבות מהעבודות המיוחדות לקיץ ומתבצעות במקומות עבודה שאינם פעילים בשבת, נשמר סעיף זה, אך, כידוע, זה יום עבודה עיקרי של נערים העובדים במהלך השנה. שכר מינימום

בהתאם לתקנות שהתקין שר העבודה והרווחה זכאים גם נערים להשלמה לשכר מינימום. שכר המינימום לנוער שונה מהשכר לבוגר אך תלוי בו - שכר המינימום לנוער נקבע באחוזים משכר המינימום הקבוע בחוק, בהתאם לגילו של העובד. שכר המינימום לשעה לנער מחושב לפי חודש עבודה בן 173 שעות בלבד, ועבודה של 40 שעות בשבוע נחשבת למשרה מלאה. בהתאם לכך שכר המינימום לנוער הוא:

נער שטרם מלאו לו 16 שנה: 13.22 ש"ח לשעה. נער שמלאו לו 16 שנה וטרם מלאו לו 17 שנה: 14.16 ש"ח לשעה. נער שמלאו לו 17 שנה וטרם מלאו לו 18 שנה: 15.67 ש"ח לשעה. חניך, שהוא נער עובד הלומד לפחות יומיים בשבוע שיעורי מקצוע בהתאם לחוק החניכות: 11.33 ₪ לשעה.

הוצאות נסיעה

צו ההרחבה בענין הוצאות נסיעה לעבודה וממנה חל על בני נוער כפי שהוא חל על בוגרים. לפיכך יש לשלם לנער עובד, בנוסף לשכרו, גם החזר הוצאות נסיעה בגין כל יום עבודה ובהתאם למחיר הנסיעה של העובד בתחבורה ציבורית, בגבולות הסכום המרבי, שהוא כעת 19.05 ש"ח ליום עבודה.

חופשה שנתית

מכסת החופשה השנתית לנער גדולה מזו הניתנת לבוגר, והיא 18 יום בשנה לעומת 14 יום לבוגר (בשני המקרים כוללים ימי חופשה אלה גם את המנוחה השבועית). נער שעבד רק בחופשת הקיץ זכאי למכסה זו מוכפלת במספר ימי עבודתו חלקי 240 (כלומר יותר מהמתבקש באופן יחסי למשך תקופת ההעסקה). אם לא ניתנה לנער חופשה בתשלום כמתבקש מכלל זה, יש לשלם לו פדיון חופשה בסיום עבודתו.

דמי ביטוח לאומי

נער עובד פטור מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות. מעסיקו חייב להפריש בגין שכרו של הנער דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.55% (עד יוני 2002) או 0.66% (החל מיולי 2002).

מס הכנסה

נער עובד חייב, ככל עובד, למלא את טופס 101 למס הכנסה, שבו מדווחים פרטיו האישיים של העובד. סף המס לרווק הוא 3,302 ש"ח, כך שמרבית הנערים העובדים נמצאים מתחת לו ולא ינוכה מהם מס הכנסה. גם נער ששכרו גבוה מסף המס יוכל להצהיר (בצידו האחורי של טופס 101) שלא עבד מתחילת השנה, ובכך לזכות בפטור ממס. לטובת אותם נערים יחידי סגולה העוברים את סף המס נציין שנערה זכאית, ככל אשה, לעוד חצי נקודת זיכוי, ונער או נערה שמלאו להם 16 שנה זכאים לעוד נקודת זיכוי, כך שסף המס לגביהם גבוה יותר.

המניע העיקרי להעסקת בני נוער הוא השכר הנמוך שבו הם מסתפקים: שכר המינימום לנוער, לעתים אף ללא התוספות שיש להוסיף על שכר זה, כגון תוספת שבת בשיעור 50% בגין עבודה הנעשית בשבת. בחלק נכבד ממקומות העבודה, שבהם בני הנוער משרתים לקוחות הצעירים מהם בשנים ספורות, יש לנערים העובדים יתרון על פני עובדים מבוגרים יותר. בחופשת הקיץ, שבה ההיצע של עבודת נוער גדול מאוד לעומת הביקוש, קשה לבני הנוער לעמוד על המקח ולתבוע שכר גבוה משכר המינימום, אך לפחות רצוי לנסות לממש את הזכויות שמקנים דיני העבודה.

כותב הדברים הוא דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק, חברה העוסקת בפיתוח מגוון חבילות תוכנה לניהול משאבי אנוש ושכר. עד סוף שנת 1999 עמד במשך 15 שנה בראש תחום תוכנת שכר ומשאבי אנוש בחברה. מחבר הספר: ניהול השכר וחישובו (הוצאת "סדן", מהדורה שלישית, 1995).